להיות הבת של אלת המוות הנורדית זה לא תואר תובעני במיוחד. זו בדיוק הסיבה בגללה גוון כלל לא שמחה לגלות שהיא היחידה שיכולה להציל את גורל השוכנים של הלהיים, עולם המתים. היא נשלחת לעולם בני האדם כדי למצוא את שלושת צאצאי הנורנות, אלות הגורל, כדי להחזיר את הבהמות המפלצתיות שברחו מכלוב הזהב שנמצא תחת השגחתה של אימה. עליה לעשות את זה לפני שהאלים השולטים בכל העולמות יגלו את הטעות, אך זה אתגר לא פשוט כאשר היא עצמה אינה יודעת כל כך הרבה על המקום אליו הגיעה. ואם התמודדות מול צאצאי הנורנות הצעירים זה לא מספיק, עליה גם לשתף פעולה עם בנה של סקאדי, אלת השלג, שגילתה על מה שקרה לפני כולם. גוון בכלל לא מתלהבת מהרעיון. מכל הרעיון. - זוכה פרס הרנדומאל בקטגוריית הפנטזיה לשנת 2017! - - זוכה פרס הטאלנט אוורדס בבחירת הקהל בשנת 2017! - - זוכה מקום ראשון בתחרות האמס אוורדס בשנת 2019! - - הושלם ב-2018 - היה ב: 1# במיתולוגיה 1# בקסם 1# במפלצות 1# בmythology 2# באלים 5# בהרפתקאות 40# בפנטזיה 42# בנוער

כל חייה הורגלה בלהיות בלתי נראית, מה שמוביל לידי כך שהיא נרכשת על ידי אדון חמדן אף יותר מאדונה הראשון, ומובלת לאחוזתו שם תפקידה הוא לשרת את בנו הצעיר, שבתחילה שותק, אך לאחר זמן מתחיל לפתוח את הלב. על פי עלילת סיפורים שכאלה, אמור להירקם כאן סיפור אהבה בלתי נשכח, והכותב יגולל בפנינו את התאהבותה של הנערה קלת הדעת, באדון הצעיר הזקוק לאהבה, אבל בפעם הראשונה, הסיפור קצת יותר מסובך קרדיט ענק ל @lagoona7blou על הכריכה המושלמת!! #זוכה תחרות הוואטיס #2016

לא משנה כמה ננסה לברוח יש דברים בחיים שפשוט אי אפשר לחמוק מהם, ההשתקפות שלנו במראה הוא אחד מהם.

מארק הוא משורר, והוא איבד את מחברת השירים שלו בבית הספר. החיפושים מפגישים אותו עם אנדרו, נער בשכבתו, ועם רגש ששכח שהוא יודע להרגיש. הוא לא יחזור להיות אותו דבר. [סלאש]

"האם את מאמינה בקסמים, רוזי?" הוא נשען קדימה על שולחנו, בוהה אל תוך עיניה. "כמובן," "אז תשכחי מהסיכויים שלך לנצח במלחמה הזאת. אין דבר כזה, קסמים. יש פה רק עבודה קשה ומזל. הכול מסתכם למזל, בסופו של היום." רוזי סירבה להאמין לדבריו, "אתה טועה." "באמת?" צחוקו המזלזל של ג׳יי הדהד בראשה. "כן," היא התרוממה מכיסאה והחלה לצאת מן החדרון. "ואני אוכיח את זה." - לרוזי היה הכול. טוב, כמעט. אבא אוהב, חברים נהדרים, בית גדול. אבל כל זה השתנה כאשר "החיה" הנוראית תקפה את ביתם. רוזי, הניצולה היחידה, בורחת בלית ברירה אל תוך זרועותיהם של מכרי אביה - הנסיך הכרזימטי והמלך הגדול, שיעשה הכול בשביל לצאת כמנצח ולכרות בריתות עם אויביו. היא מרגישה אבודה ומבולבלת יותר מתמיד, אבל היא לא תיתן לזה לעצור אותה מלנצח במלחמה שכפו עליה. - "אני אנצח, ואתה תפסיד. ככה זה תמיד יהיה. ככה זה חייב להיות." רוזי התנשמה בכבדות. היא ניסתה להשען על חרבה ולקום, אבל פציעותיה היה חמורות מידי. המפלצת צחקה וזחלה באיטיות מצממרת אל רוזי. חיוכו הזכיר לה כל כך הרבה דברים שהדחיקה מזכרונה, וגרם לה להרתע אחורה עד שגבה נצמד לקיר בחוסר אונים מוחלט. שפתיו התקרבו אל אוזנה ולחשו בקול צרוד, "אני לא כל כך בטוח לגבי זה."

לפעמים, חוסר ההגינות בעולם מפתיע אותי. העובדה שאחותי התאומה ואני זהות והיא נחשבת ל"יפה" ו"מתוקה" בעוד אני נחשבת ל"מכוערת" ו"מגעילה" מנחילה בי רצון עז לתת לעולם סטירה בפנים ולומר לו לחשוב שוב על איך שהוא מחלק את המזל והאושר לאנשים. *** סטייסי ואנה הן אחיות תאומות וזהות. כל אחת מהן לומדת בתיכון שונה, אבל כשסטייסי מגיעה להחלטה שנמאס לה מהיחס המזלזל והמשפיל של תלמידים מבית ספרה, אמה מחליטה להעביר אותה לבית הספר של אנה, בתקווה שהיא תזכה לאהדה זהה לשל אחותה. מה שאמה אינה יודעת, זה שאנה לא מתכוונת לתת לסטייסי להשתלב בקלות ולקחת את המעמד שהשיגה לעצמה. אבל סטייסי נחושה להרגיש פעם אחת בחייה שיש קצת צדק בעולם. תאריך התחלה: 11.4.2016 הכריכה המושלמת: shakedaley