הבטתי בו מקצה החצר הגדולה בעודי ישובה על אחד הספסלים הרעועים. לא רק הבטתי בו, לא, סקרתי אותו - ראיתי אותו; צוחק ומשתובב עם חבריו, נראה כהתגלמותה של תקופת הנעורים. לפתע הרגשתי כל כך זקנה לעומתו. הוא סובב אותי על האצבע הקטנה שלו, והסתחררתי לחלוטין, מתבגרת במהירות תוך כדי. אם הוא הסיבה שהזדקנתי, האת וא גם יהיה הסיבה שאני אחזור להיות צעירה שוב, מסובכת כהתגלמותה של תקופת הנעורים. #22 ברומנטיקה 28/09/2017 #1 בספרות נוער 09/12/2017 הספר הזה עלול לכלול תכנים שלא ראויים לכולם, או תכנים שעלולים לעורר טריגרים למיניהם. ראו הוזהרתם.

"מתי את מתגייסת מאיה?" איתן שאל כשלפתי שתיים מאצבעותיו כדי להסב ממני את הכאב של דקירות המחט. מייקי היה זרוק במסדרון חדר המיון על כמה כיסאות, ואיתן איכשהו החזיק את עצמו למעני. "אני לא רוצה לעשות צבא." השבתי במאמץ. "המדינה תסתדר בלעדיי." "זה אנוכי מאוד," הוא אמר. משכתי בכתפיי בעזות. "אני אנוכית. לא איכפת לי. לא מכחישה." זה עצבן אותו, איתן היה ציוני. הוא נשף וראיתי שהוא מכריח את עצמו להישאר רגוע. אם לא למעני אז למען מייקי. הייתי האחות הקטנה המטומטמת של החבר הדפוק שלו, והוא הסכים לדאוג לי. * תמיד היה לך כוח רצון אדיר, אבל זה לא שיכולת לעשות משהו; זה לא שיכולת להציל אותי עם הנחמה שלך.

״את באמת כמו הירח. חלק ממך תמיד יהיה מוחבא.״ הוא עצר לרגע לפני שהמשיך בשקט, ״ואולי זה מה שמשגע אותי, שלא משנה כמה רחוק אני אושיט את היד ואנסה לגעת אליך, את אף פעם לא באמת תהי קרובה.״ • כשהיא בת 22, מר חיה את החיים שלה בדיוק איך שהיא רוצה - ללא גבולות, ללא אחריות, ללא דאגות, ללא התחייבות ובעיקר עם הרבה הנאות ליליות שאף פעם לא חוזרות עם אותו הבחור. כשהיא עדין לא התגברה על האהבה הגדולה של חייה, למרות שעברו 3 שנים, מר מוצאת עצמה נכנסת לשני קשרים הפוכים לחלוטין, עם גברים שונים בהחלט שרוצים ממנה את אותו הדבר - אותה. ואם זה לא מספיק מסובך, כשהאבא השבור שלה מחליט לרדת מהארץ, מר צריכה לשמש דוגמא חיה לאחותה המתבגרת כשהן לא בדיוק מסתדרות, ולהתמודד עם ההשלכות של כל המעשים שלה, כולל שני הבחורים החדשים שנכנסו לחייה ולא מתכוונים לצאת בקרוב. סיגריות ודיאט קולה - על אהבה, התמכרות ומה שבניהם. מכיל הווי ישראלי, תכנים מיניים ושפה גסה. ברוכים הבאים!