"נועה!!" צעק עלייי בחנינה "אל תעשי לי את זה בבקשה.... אל תעשי לנו את זה, אני אוהב אותך ואני תמיד יאהב אותך בבקשה אני מתחנן אני יעשה הכל הכל רק אל תעזבי אותי..." התחננן אלי בעוד עייני השוקולד שלו שטופות דמעות ומבקשות חנינה, אך ידעתי הכל ידעתי שמפה זה רק יוביל לרצף חדש של פגיעות וכל זה היה קלישאה, ובגלל זה רציתי לשחרר ופשוט לעזוב.... ********** נועה נערה שחייה עם כאב כל חייה אחרי שחטפה בריונות ביסודי ובחטיבה. והפרידה הכואבת של הוריה שנפרדו מבגידה.עולה לתיכון אחרי שנתיים של כאב ובריונות . באה לשנה של התחלה חדשה, חששות חדשים, והשקפת עולם חדשה. האם העלייה לתיכון תשנה הכל? האם היא תצליח להתגבר על מה שעברה ביסודי? תמצא אהבה חדשה שלא פוגעת? _______________ =מקום 25 בתיכון 20-22/10/18 תודה לכל הקוראים והקוראות שלי

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋

בחיים לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לא חשבתי לרגע על דבר מהבעיות שלי, היה לי כל כך טוב שלא הרגשתי את הזמן עובר לו.... למה תמיד דברים טובים חייבים להשבר? למה הם לא נשארים ועושים אותנו מאושרים? למה שהכל מסתדר תמיד חייב לצוץ לו פריצה של כאב? בחיים לא חשבתי שהמילה אהבה תוכל לפגוע ככה ולהגיע לרמה של כאב כל כל כך גבוה...... כמו כאב חד של סכין כזה שחודר וחודר לתוך הלב ללא הפסקה. ככה היו חיי לפני שפגשתי אותו ולפני זה לא ידעתי איך חייתי כל השניים האלה בלעדיו.... **סיפור ראשון שלי בוואטפד אשמח שתקראו ותגיבו לי איך הסיפור... ב-❤❤