דרמה פסיכולוגית - "תמיד ידעתי שמספיק חיוך אחד כדי לשכנע אותה שאני בסדר, פשוט לפעמים היה יותר מידי קשה לתת את החיוך הזה." ---@--- לג'יימס בראון יש בעיה. אף אחד לא יודע מה הבעיה שלו ולפעמים גם הוא לא לגמרי יודע מה הבעיה, הוא רק יודע שהוא לעולם לא יעשה דברים מהסוג שהכניסו אותו מלכתחילה לצרה הזאת. הוא לעולם לא יתקרב אל מייקל סטון.

#1 על טבעי 3.3.2017 -גמור- *הסיפור הזה מ2015 בערך והכתיבה ברמה נמוכה* *שימו לב אני משפצרת את הסיפור ומתקנת, מזהירה שיהיה שינויים גם בתוכן, לא דרסטית אבל הוא דורש המון עבודה* תיעוב עמוק קיים בין מלאכים ושטנים, זה חוקו של הטבע ואין לשנותו. וחוק של טבע ניתן לשבור?

קאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנחנו את המסע שלנו? ❧❧❧ תאריך התחלה: 17.2.2015 תאריך סיום: 23.9.2016 ❧❧❧ ♕ #1 Teen Fiction - 22.10.2016 ♕ קרדיטים: ★לשולחן המתבודדים (המבין יבין) ★עזרה בעריכה הלשונית של ההקדמה- jk1089 ❧❧❧ שם בעברית: "מיועדת להיות" © זכויות יוצרים שמורות לי ואין להעתיק את הסיפור או חלקים ממנו

•הושלם• לצערו של איתי, בשבילו אהבה היא מילה נרדפת לכאב. זה מה שקורה אחרי שנדלקת על סטרייט בגיל חמש, וגילית שאתה מאוהב בו בגיל שתיים עשרה. כן, זה היה אכזרי. מה הוא לא עשה בשביל אוראל? בשביל שהוא יבחין בו? איתי שתה, עישן, הנמיך את השפה שלו לסלנג מרוצץ, הכל כדי להתקרב אליו. והוא סוף סוף היה חבר שלו, הוא היה קרוב אליו. ...אבל אוראל עדיין היה סטרייט, וכמו כל סטרייט, הוא מצא את הבחורה הסטרייטית שהתאימה לו כמו כפפה ליד. איתי ממש רצה לשנוא אותה, אבל הוא פשוט לא. באמת, זה היה בסדר אם אוראל לא היה מאוהב בה - אבל זה היה כל כך שקוף, ו...זה לא כאב בכלל. אז כן, איתי דיבר עם גיא שנייה אחת ושנייה אחרי בכה כמו מתבגרת שקיבלה מחזור בפעם הראשונה. הוא חשב שהגיע לו את זה. מהצד השונה של הספקטרום, גיא הכיר את איתי כמעט נצח. הוא היה דרמה קווין, מלא ביטחון, מעשן, שותה, משוויצן. איתי היה רהוט להפליא וזה נראה כאילו כל תשומת הלב ישר קפצה אליו כשהוא נכנס לחדר (גיא בהחלט ידע שהעיניים שלו תמיד קפצו אליו). איתי התמיד חזק, תמיד שמח. כלומר, זה מה שהוא היה אמור להיות... אבל אז, באמצע שיחה תמימה, איתי-השמח-תמיד התפרק ובכה בפעם הראשונה כאילו כל המשפחה שלו מתה בתאונה טראגית. פתאום, גיא גילה אדם שונה לגמרי ממי שהוא חשב שהוא הכיר.

רגע אחד של חוסר תשומת לב מפיל את ריק מקליין לבור שממנו יהיה קשה לצאת. "אה, אני מצטער, ילדה." הוא אמר בחיפזון כשנתקל בנערה שהסתתרה מאחורי דלת הארונית שלה במסדרון בית הספר. שיערה האפרסקי הקצר הוסת הצידה מתנופת מבטה הנוקב עליו. עיניה החומות הכהות רשפו בזעם, וריק לא ידע שאפשר להיות עד כדי כך חמום מוח שהיתקלות שגויה אחת ולא מכוונת תוציא ממך את המבט המאיים שהגישה לו. היא טרקה את דלת הארונית שלה ברעש מרעיד. כשריק הבחין בה ממקומו, שם לב שלא הייתה מפותחת במיוחד. "תסלח לי?" וקולה היה נמוך מדי בשביל להיות שייך לנערה. פניו של ריק האדימו כהוגן כשהבין את הטעות המביכה. "אה..." הוא לא ידע מה לומר. "אני לא בת." הנער הצעיר הכריז בטון מאוס. להיות הנער החדש בבית הספר זה לא קל. להיות הנער החדש בבית הספר, להיתקל בנער נוסף ולהעליב אותו במחשבה שהוא נערה ואז לגלות שהוא לומד איתך באותה כיתה - זה כבר ביש מזל. במראה ראשוני, בלייק, הנער הנשי מדי למראה לטעמו שפגש, הוא לא אדם נחמד כל כך. ריק מעולם לא חשב שדווקא האחד שהכי לא ציפה להתחבר אליו יהפוך למישהו כל כך חשוב בתוך חייו, וכך גם בלייק חשב. - זוכה פרס הטאלנט אוורדס בבחירת הקהל בשנת 2017! - - הושלם לראשונה ב-2017. הושלם אחרי שכתוב ב-2019 - היה ב: 1# בboyxboy 4# בהומור 7# בספרותנוער 11# בלהטב 144# ברומנטיקה

סיפורי אגדה הם עלילות קסומות מלאות באבירים, נסיכות ופיות. אחת מאותן אגדות היא סינדרלה, הסיפור המוכר על האחות המנוצלת שלילה אחד מתחפשת לבת אצולה בכדי ללכת לנשף, שם הנסיך מכושף ממראה ומציע לה לרקוד עימו. מהריקוד הזה מתפתחת אהבה ועד חצות הוא כבר מעוניין לבקש את ידה. אבל היא, מודעת לגבולות הכישוף, בורחת. משאירה אחריה נעל זכוכית יחידה בעזרתה הוא מוצא אותה. אלו הם הפרטים הקבועים, אלו שסיפרו מסביב לאח או לפני השינה. הפרטים האלו הם מה שהופך את הסיפור לאגדה. אבל מה קורה אם פרט אחד חשוב משתנה? מה אם, הנשף אכן מתרחש והנסיך אכן מתאהב בסינדרלה, והיא מצידה אכן בורחת בחצות. אבל לא קסם הוא מה שמניע הפעם את העלילה, אלא עסקה. עסקה שסידני עשה עם אחיותיו, ושבשביל לנצח בה הוא צריך להוכיח שיוכל להגיע לנשף מחופש לבחורה ושאף אחד לעולם לא ידע. *** זה סיפור הומריסטי בעיקר שמבוסס על שיחה שלי ושל לגונה (שעוזרת לי המון בכתיבה ובבניית העלילה). בעיקרון, חיפשנו טוויסטים מצחיקים או מגניבים לאגדות המוכרות ואז עלה לנו הרעיון של הסיפור הזה. אני אישית חושבת שזה מגניב. אם לא הבנתם, הסיפור יעסוק באהבה בין שני גברים אז שימו לב לזה ואם אתם לא אוהבים אל תקראו.

״אתה לא מושלם טוני,״ הוא מחזיק את ידי בעדינות. ״אף אחד לא מושלם.״ הוא לוחש וכל מילה שלו גורמת לעוד דמעות מלוחות לזלוג מעיניי האדומות. ״אבל אני חייב להיות,״ אני מתנשף ובראשי אני מדמיין שאני צועק וזועק. ״אני חייב להיות מושלם. אני לא יכול לחיות בידיעה שמשהו בי לא בסדר.״ אני מושך את ידי מידו במהירות ובפחד, כאילו היא להבה שתשרוף אותי במקום. ״אתה אוהב אותו נכון? אל תחשוב על העובדה שהוא גבר. אתה אוהב אותו?״ הוא שואל. ״כן.״ -- טוני סטארק הוא נער מוצלח שנולד להורים מוצלחים. חייו מתנהלים כמו שהוא מתכנן- להצטיין בלימודים ולרצות את הוריו. אך דבר אחד הוא לא תיכנן והוא לפגוש את סטיב רוג׳רס. Cover by- AmoraTheEnchantres

"אתה חושב שאתה טוב?" "כן" "אז תחשוב שוב" "אתה עיוור" "מסקנה נחמדה, אבל אפילו בלי עיניי אני טוב, יותר מידי טוב" סול בלטריס, שם עדין לבחור... לא מאוד עדין. סול חי בחשיכה מהרגע בו התעוור, אנשים מזלזלים בו, בכישוריו ובחוזקותיו, אבל אף אחד מהם לא מכיר את הסיפור המלא, אף אחד לא מכיר את הכאב שמאחורי מבטו הקפוא. עומר פדלון, מתאגרף צעיר ומבטיח... כולם פוחדים מכישוריו, מלהביט בו, מלדבר או לגעת בו. הוא מתאגרף שמנצח בכל תחרות, כמעט כל תחרות. אבל הוא טעה, הוא הסתכל לכיוון הלא נכון ונפל ברשת קרועה. רשת קרועה שאינה מוכנה בשבילו. אזהרות❗ boy×boy אלימות. לא להומופובים. *סיפור ישן, יעבור עריכה בקרוב.*

Lance Mcclain is an average 16 year old boy. Except he has a secret, one not even HE knows about, but you know what they say, "eventually all secrets will come out." Altean!lance × Galra!keith Doods this description sucks ( '-_-) Also im bad at writing so this story sucks too, whoops... •credit to the artists•