This story is written from the song "I met Sarah in the bathroom" by Awefultune. So all of the rights of the characters are their. This story will have smut and other things alike that and I will not put a warning in beforehand since it's important for the story! I just want to address that English is not my first language.

It's their last year of high school. Helen is convinced that her year will be perfect with her perfect grades, her perfect boyfriend, and the perfect plan for her future. Sofia, on the other side, has decided to live only for today. When they get cast as Romeo and Juliet, they need to learn how to get along. CN // Homophobia, Transphobia, death of a parent (prior to the story), mention of suicide ideation and attempt, mention of domestic abuse

אני בטוחה שהרבה בנים יודעים איך זה להתאהב בבחורה הכי חתיכה בבית הספר. אני לא יודעת כמה מכירים את ההרגשה שהיא נותנת, שיש לכם קטע, כשבעצם אין כלום. (ההמשך לוואנשוט בספר הוואנשוטים.) הסיפור הוא מומצא לחלוטין, ולא נותן לגיטימציה לשלל הדברים המסופרים בו אלא מציג אותם ללא קשר לדעתי האישית.

שנים חולפות, אנשים מתבגרים והחיים ממשיכים. לכל אחד יש את הבית שלו, המשפחה שלו, הגורים שלו. אבל זה לא אומר שהכל נגמר. אתה יכול לתכנן עד מחר, אבל לגורל יש תוכניות משלו. ועד כמה שזה נשמע קלישאתי... סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר. והסיפור שלהם עוד לא נגמר, הוא רק ממשיך לכיוון אחר. #ספר שני ל"חתלתול" ♥ כל הזכויות שמורות לי. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, או כל דבר אחר. העבריין ייענש.

פרינס תמיד חלם להפיל את המלך הדיקטטור שגרם לפירוק משפחתו. כשמגיעה אליו ההצעה להיות חלק מפעילות מחתרתית להורדת המלך מהשלטון פרינס מסכים במידיות. אך המשימה נהיית קשה יותר ויותר כשהבן של המלך נכנס אל התמונה. נער תמים שהצליח לכבוש את פרינס בקסמיו. _____ אזהרה קטנה: עדיפות לקרוא אם אתם בני 16+ הסיפור עלול להכיל אקטים מיניים, שפה בוטה, וכו׳...

•הושלם• מלודי הייתה הפרח הצבעוני היחיד בעולם השחור לבן מסביבי, האור שקיבל אותי בבוקר ושנפרד ממני בלילה, הדבר שהופיע מול עיני כל פעם שעצמתי אותן. מלודי, מלודי שלי, שמעולם לא הייתה מודעת לקיומי אבל עדין אהבתי אותה הכי הרבה בעולם, כל כך שזה כאב לא להיות לידה. ידעתי היטב שאם אגע בה אני עשוי לקחת את כל האור שבה, האור שהיא מקרינה החוצה. ידעתי שהצללים והשדים שבתוכי עשויים ליזון ממני עד כיליון. מלודי שלי הייתה הטוהר, היופי, הצודק והנכון. אני הרקוב, המעוות. אבל רציתי שהיא תאהב אותי כל כך. השדים שבתוכי צרחו והתחננו למלודי, ואני נכנעתי, בדיוק כמו בחטא גן עדן, והנחתי בידיהם את מלודי שלי, לרחמיהם. קטפתי את הפרח. מכיל: -תכנים מיניים -אלימות (מכל סוג אפשרי פחות או יותר: מנטלית, פיזית, מינית)

אחרי עשר שנים, קופסאת קרטון שנפתחת מזכירה לאנה בבת אחת את כל אותו הקיץ. הקיץ בו התאהבה לראשונה, הקיץ בו חוותה את האכזבה הקשה והכואבת ביותר בחייה. ואם זה לא מספיק, עוברת לגור בבניין ממול, ממש לנגד עינייה, נערה כמעט זהה במראה לזו ששברה את ליבה. *סיפור יחסית ישן שלי* הסיפור הוא מומצא לחלוטין, ולא נותן לגיטימציה לשלל הדברים המסופרים בו אלא מציג אותם ללא קשר לדעתי האישית. כרירה מאת @AmoraTheEnchantres