''אתה הירח שלי.'' זאת לא הייתה שאלה, אלא קביעה. ''למה דווקא הירח?'' ''כי אתה המרכז. אני שבורה לאינסוף חתיכות, ואתה המגנט שמחזיק אותי מליפול מטה.'' מהשניה שידעתי שהיא לא בשבילי, התעלמתי. האהבה שלנו הייתה אהבה פשוטה בסך הכל, כמו כל אהבה אחרת בימי התיכון. לא היה לנו סיפור מרגש וסוחט דמעות. לא היה עודף רומנטיקה או דרמות מוגזמות. הרשינו לעצמנו להיות פשוט אנחנו, בלי תיאור נוסף. אני לא מאמין בגורל או בקארמה, אבל נראה שהחיים הובילו אותנו בדיוק למסלול הלא נכון. בעיות שלא בשליטתנו נוצרו, ובכל יום פירקו אותנו עוד קצת. עד שבסוף - מה נשאר מאיתנו? אני אוהב אותה, היא יודעת את זה. היא אוהבת אותי, אני יודע את זה. אני שואל את עצמי האם זה באמת שווה את זה. האם אני מוכן להיות איתה לנצח, בידיעה ברורה שלא נזכה לו, או מצד שני, לשכוח ממנה, ולתהות האם לחיי יהיו צל של משמעות בלעדיה? ריילי ג'קסון, תלמידת יב' בתיכון פרטי מבודד בחיפה חושבת שחייה לא ישתנו לעולם ומשלימה עם העובדה הזו. היא מדחיקה את הבעיות שלה כל יום מחדש בכך שהיא עוזרת לאנשים אחרים להתמודד עם שלהן. היא לא יודעת שהתלמיד החדש, סהר דנינו, יכריח אותה להתמודד עם המציאות שלה. גם סהר לא יודע, וביחד הם יוצאים להרפתקה מסוכנת שיש להיזהר ממנה.

בכול ילדה טובה יש ילדה רעה, שלא יכולה לחכות לצאת החוצה. במקרה של דבי, הילדה הרעה יצאה, אך דבי והיא לא הסתדרו, אז עכשיו יש לה חיים כפולים. דבי, ילדת תיכון חנונית שנרדפת אחרי חבריה לכיתה, בבוקר ורד, ילדת מסיבות שכול הבנים חושבים שהיא יפה ורוצים לצאת אתה בערב. חיים, לכאורה, מושלמים. אך מה יקרה אם משהו יקרה אם מישהו יגלה את סודה? עד כמה רחוק דבי תלך כדי לשמור על הסוד הגדול שלה? * הסיפור לא מתאים לנערים מתחת לגיל 16.

**מקום 2 בתאריך 27.11.17* מיכאלה לא חוותה אהבה בחייה. היא לא יודעת מה זה ואיך לאהוב, אבל זה לא הפריעה לה. הורייה תמיד ייחלו שברגע שיגיע הזמן שלה, הזמן שתמצא את אהבת חייה, הם ייחלו שאותו גבר יהיה הטוב מכולם. בעל רמת השכלה גבוהה, מתוק עם נימוסים, אחד כזה שלעולם לא יהווה סיכון לחייה. אמה נהגה ללמד אותה בכל יום על העולם האמיתי, בתקווה שהיא תדע על הכל ותנהג בחוכמה ותתרחק מאנשים רעים. מיכאלה ניסתה להתרחק ולהקשיב להורייה. אך כשפגשה אותו, כל דבר אשר אמרו לה, הכניסו לראשה, נמחקו כלא היו. הוא היה האחד, לטוב, ובעיקר לרע... אלנתן דנינו הוא לא גבר רגיל. הוא לא אחד שאתה רוצה להיתעסק איתו אם אתה רוצה לחיות, ועדיף לך להיתרחק ממנו כמה שיותר אם אתה אוהב את כל האיברים שלך בגופך. אבל זה קשה להיתרחק ממנו. התשוקה שנוטפת מגופו, מבט אחד וקצר שלו יכול לחולל סערות קשות ובלתי ניתנות לשליטה. רמת הסקס אפיל שלו גבוהה כל כך עד שמגע קטן שלו מוביל לזרמים בכל חלקי הגוף. איכשהו, כל אחת נופלת לרגליו, כל אחת הופכת לנתינה שלו ומקריבה את אהבתה אליו ככל שרק יכולה אבל לשווא. הוא שטן יפייפה בתחפושת מלאך שלא אכפת לו להפיל אנשים למלכודת שלו. הוא מנסה להיתרחק ממיכאלה, הוא יודע כמה שהיא רעה בשבילו אבל לא אכפת לה כי היא בדיוק כמוהו, נואשת ואבודה.

#מקום 1 ברומנטיקה 3.11.2017 #מקום 1 במסתורין 4.2.19 סיפור אהבה עם דרמות קטנות, כי אחרי הכל.. הדרך לאהבה היא קשה. -עונה 1 גמורה- -עונה 2 גמורה- *סיפור גמור* *זכויות שמורות לי* אם ראיתם משפט שאהבתם ספרו לי, אני אשמח לדעת❤

#מקום ראשון ברומנטיקה 23/7/2017 ״תעזוב אותי!״ צרחתי את נשמתי ונאבקתי בידיו השריריות ״תעזוב אותי דיי דיי אני שונאת אותך!״ צעקתי שוב ודמעות ירדו מעיניי כאב לי כל שריר בגוף, הסתכלתי עליו וראיתי את ההבעה הרצחנית שעל פניו. הוא שחק אותי לקיר והצמיד את ידיי מעל ראשי , לא יכולתי לזוז. הדפיקות לב שלי התגברו והנשימות שלי התקצרו. הוא נצמד אלי והתקרב אל אוזני ״את שלי״ הוא לחש בשעשוע וצמרמורת עברה בגופי, הזעתי והלחץ והכאבים רק התגברו. הוא שיחרר אותי במכה והוא כיוון את האקדח לכיוונו ״אל תפגע בו! בבקשה״ צרחתי כל כך חזק ניסיתי לרוץ לכיוונו אבל האנשים שלו תפסו אותי בחוזקה ולא נתנו לי את היכולת לזוז. הוא כיוון את האקדח אליו ונשמע קול ירייה.. סול בת 20 שהמשפחה היחידה שנישארה לה היא אחותה הקטנה בת ה-5 ששמה לונה . אבא שלהן היה אבא מכה, מתעלל ושותה. עד שיום אחד החליטו לברוח ממנו. אמא שלהן נפטרה כאשר סול הייתה בת 15 וכרגע הן גרות בבית קטן וצפוף הניראה כמחסן. בגלל מצבן הכלכלי הקשה סול עובדת בשתי עבודות כשלונה הקטנה בבית לבדה. הכל היה בחייה של סול שגרתי והרגלי עד שהוא הגיע, האיש שכולם מוצאים בו איימה. ״אתה חושב שנתגבר על זה?״ שאלתי אותו ברכות, הוא הביט לי בעיניים ועצב התנוסס על פניו ״אנחנו נתגבר.״

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋

את יודעת,חשבתי שאת שונה,קצת אחרת״הוא אמר ״מסתבר שאת כמו כולם,מלאה במילים יפות ואג׳נדות,אבל כשזה מגיע למעשים,את פחדנית. את יודעת שאני הרבה יותר ממנו,ואת בכל זאת בוחרת בו, כי הוא הקל,הוא הרגיל. לכי לעזעזל טוהר,אני הייתי נאיבי מדי וטיפש מדי כדי לחשוב שכל זה אמיתי״ הוא אמר,גורם לי להתרסק בבת אחת, וכל זאת כי ידעתי שהוא צודק. הסיפור ״קצת אחרת״ הוא סיפור התאהבות בין בחורה לבנה ובחור ממוצא אתיופי, הסיפור עוקב אחרי הדמויות טוהר ודניאל וכיצד אהבתן מתקבלת על ידי הסביבה. סיפורים נוספים של הכותבת- #לאחות את השברים(סיפור גמור) #לא כל הנוצץ זהב תודה על כל קריאה, שלכם ליה❤

״אני כל הזמן מפחדת לדבר לידך , להגיד משהו לא נכון כדי שלא תכעס עלי אני מפחדת שאתה תעשה לי משהו״ אמרתי מסתכלת לו בעיניים ומהר מפנה מבט. דרק הסתכל עלי עם צער בעיניים ״אני מצטער אני לא אפגע בך שוב״ הוא הבטיח - אמה היא נערה, יש לה שני אחים קטנים. הוריה בתהליכי גירושין מה שגרם לאמה לפנות לסמים ,אלכוהול ומסיבות. כל מה שהיה צריך זה מסיבה אחת שתשנה את חייה לנצח. אמה נחטפה על ידי עבריינים מסוכנים וחסרי רגשות, או כך היא חשבה בהתחלה. זה אף פעם לא עלה בדעתה של אמה שהיא תיחטף ועוד יותר מזה, תתאהב בחוטף שלה. זה בכלל הגיוני? איך אפשר להתאהב במישהו שפגע בך כלכך הרבה? *הספר בעריכה עכשיו* © biedrew 2014-2015

❞איך לב יכול להיות שלם, אם אף אחד לא רוצה בו?❝ *** כשהיא רק בת שבע-עשרה, מיקה אוזרת אומץ ונמלטת מביתה, בו גרה עם אביה האלים. היא מגיעה לדירה חדשה אשר תחלוק אותה עם שותפה לדירה- יהונתן, בחור קר ואפל שנראה כי אין לו שום כוונה להכניס את מיקה לחייו. האמנם? ✘ מכיל תכנים מיניים ✘