עתיד לצאת לאור ! 🤩 ********* אווה ספרקס יודעת שהחיים שלה עומדים להתהפך כשהיא מגלה שאביה שקע בחובות שהוא לא מתכוון לפתור, והאיום על המשפחה גובר בכל יום שעובר. כשהיא מבינה שאין לה על מי לסמוך היא מחליטה לקחת את המושכות לידיים. הדרך להחזיר את החוב מכניסה אותה אל תוך העולם התחתון, שם היא פוגשת את בק סטיוארט. הוא חם וקר, מסוכן, רכושני ואובססיבי עד טירוף. הוא מערער את כל מה שאווה חשבה שהיא יודעת על עצמה ועל העולם, מחסל את האשליה של יופי ושלמות, ומכריח אותה לראות את הצללים שמעבר. במערבולת של חובות, סודות ותשוקה הרסנית, אווה נשאבת לקשר עם גבר שמטשטש את הגבול בין אהבה להתמכרות ומעמיד את ליבה בסכנה גדולה יותר מכל חוב. ********* (17+) מכיל: תכנים מיניים , אלימות, מוות, הימורים, שפה גסה בסיפור קיימים תכנים שלא מתאימים לכולם ויכולים לעורר רגשות שליליים כלשהם. בסיפור יש תכנים אפלים. הקריאה היא באחריות שלכם.

״אני כל הזמן מפחדת לדבר לידך , להגיד משהו לא נכון כדי שלא תכעס עלי אני מפחדת שאתה תעשה לי משהו״ אמרתי מסתכלת לו בעיניים ומהר מפנה מבט. דרק הסתכל עלי עם צער בעיניים ״אני מצטער אני לא אפגע בך שוב״ הוא הבטיח - אמה היא נערה, יש לה שני אחים קטנים. הוריה בתהליכי גירושין מה שגרם לאמה לפנות לסמים ,אלכוהול ומסיבות. כל מה שהיה צריך זה מסיבה אחת שתשנה את חייה לנצח. אמה נחטפה על ידי עבריינים מסוכנים וחסרי רגשות, או כך היא חשבה בהתחלה. זה אף פעם לא עלה בדעתה של אמה שהיא תיחטף ועוד יותר מזה, תתאהב בחוטף שלה. זה בכלל הגיוני? איך אפשר להתאהב במישהו שפגע בך כלכך הרבה? *הספר בעריכה עכשיו* © biedrew 2014-2015

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋