1# בפנטזיה 10.7.16 רוחות זה דבר נורא. אדם רגיל היה ניגש אליך ואומר שהרוח היום קלילה ונעימה, ושכדאי לטייל בחוץ, אבל אני? אני הייתי בורחת. בורחת כמה שיותר רחוק אל מתחת לפני האדמה שם הרוחות שנושבות לעולם לא ייגעו בעורי. כי אם ייגעו? הרוח תבחר אותי- ואשלח לעבר הרחוק או לעתיד. לאן שהרוח תבחר. הכל בגלל שהרוחות כועסות. כועסות על המעשה האנוכי של בני האדם. ואם לדבר בכנות? הן צודקות. אולי בגלל זה נבחרתי. כריכה ע"י Shakedaley תאריך התחלה: 30.3.16 תאריך סיום: 18.10.16 זוכה בתחרות הוואטיס 2016 "אוצרות נסתרים" *אני לא לוקחת קרדיט על שום ציור/תמונה, הם לא שלי אלא מהאינטרנט*

״למה אנחנו נופלים אתה יודע?״ לחשתי מניחה לרוח לשאת את המילים שלי. הרגשתי את המיטה מתקפלת תחת המשקל הנוסף וחיוך קטן ועצוב הופיע על פניי ״למה?״ הקול שלו גרם ללב שלי להחסיר פעימה, הכרחתי את פי להיפתח והמילים נשפכו ועשו את דרכן אליו. ״החיים הם לא רק קרני שמש ולבבות, החיים הם מערבולת, מנהרה חשוכה שנראה שאין לה סוף. כול מכה שאנחנו מקבלים היא חזקה יותר מהקודמת ואנחנו נופלים שוב ושוב אבל אנחנו עושים זאת כדי שנוכל להתחזק, כדי שנוכל לקום ולראות את האור בקצה המנהרה״. הופתעתי שהרגשתי את היד הגדולה שלו מלטפת את פניי, מנגבת את הדמעה הבודדה שהצליחה לברוח ולעשות את דרכה על לחיי ״אז למה את בוכה?״. פניתי ישירות אליו, מסתכלת בנקודה בה אני יודעת שהוא נמצא אבל עדיין הייתי עטופה בחשכה. ״אני בוכה כי אני לא חושבת שאוכל לקום הפעם, אני כבר לא יכולה לראות את האור״. כבר חמש עשרה שנה ליילה תומסון מתעוררת לחשכה מוחלטת, מאותו יום שהיא עברה את התאונה הארורה הזאת שגנבה את עינייה והשאירה אותה בעולם של חושך וצלילים, אבל ליילה היא שורדת ושהחיים הכו אותה היא קמה והכתה חזרה חזק יותר. דילן בראון הוא בלש במחלקת רצח שכול חיו סובבים סביב דבר אחד ודבר אחד בלבד: לצוד רוצחים. הוא גבר קשוח וחכם שסומך רק על האינסטינקטים שלו.

אנדריאה (אנדי) אוליביה פלור היא נסיכת הממלכה סקייזר, אחת משלושת הממלכות שנמצאות על האי. כחלק ממסורת בשלושת הממלכות, כשנסיכה מגיעה לגיל 17, היא נכלאת במגדל, וכל גבר ונער בממלכה רשאי להציל אותה, ולזכות בה, בהון גדול ובארמון משל עצמו. אך מה קורה כשאנדי, נערה עקשנית ומרדנית, לא מוכנה לקבל על עצמה את הגורל הזה? מה קורה כשהיא מחליטה להציל את עצמה?

*מקום #1 בספרות נוער לראשונה ב 13/08/17 ועוד הרבה פעמים* כמה רחוק את מוכנה ללכת בשביל משחק? אלי תמיד פחדה לרדוף אחר מה שהיא רוצה, לומר את מה שהיא חושבת ולעמוד על שלה. היא הנערה שנמצאת מאחורי הקלעים, בה אף פעם לא מבחינים (ובמיוחד לא קית', הקראש הנצחי שלה ) אך כל זה משתנה כאשר אלי נסחפת אל משחק אתגרים בין לילה, אשר יערער את כל מה שאי פעם האמינה בו. וכאשר דרכיהם של אלי וקית' מצטלבים שוב ושוב במהלך המשחק, לא יקח לה המון זמן לגלות שהיא לא היחידה המסתירה סוד אפל בליבה. ~~~ "זה מה שהם עושים. הם משיגים כל פרט מידע עלייך; הם יודעים ממה את מפחדת, מה את מסתירה, על מה את חולמת. הם מנסים למשוך אותך מהמקום הבטוח שלך, לאתגר אותך. והם בחרו בך מסיבה מסויימת.״ ~~~ תחילת הסיפור: 18/04/17 :) סיפור של מתח, אקשן ורומנטיקה. סיפור גמור! (קיבלתי השראה מרעיון המשחק בסיפור "משחקי חובה", וסביבו יצרתי את העלילה והדמויות שלא נתנו לי לישון כל הלילה. ואני מקווה שתהנו!)

״איפה לעזאזל היית?״ אביגל חוזרת לבית הספר לאחר שנעדרה ממנו במשך שנה וכמה חודשים והיא נושאת עימה סוד שנשבעה לא לחשוף הקשור להיעלמות שלה. עקב כך, היא נאלצת להתמודד עם שאלות וחקירות על היעדרותה הבלתי מובנת מהעיר. האנשים רוצים לדעת אבל היא אינה יכלה לספק להם תשובות, ובכך מצאה את עצמה בודדה. טוב, כמעט בודדה... ובהחלט לא משועממת. אביגל פוגשת שוב באדם, החבר הטוב ביותר שהיה לה, כעת היא מוצאת בו אשיות חדשה, גברית ושונה. הסוד המלא של אביגל נחשף לאיטו עם התפתחות העלילה, תחילה לדמויות דומיננטיות ולאחר מכן גם לקוראים. היחידי מבין חבריה של אביגל שמודע לכל סיפורה הוא נתן, שמרגש כעס עצום עליה בגלל טיפשותה ועל עזיבתה והוא אינו מהסס להראות לה את זה. העניין הוא שנתן אינו מרגיש כלפי אביגל רק כעס רושף, אלא גם רגשות נוספים. נתן מבלבל את העלילה המתוסבכת גם ככה. אביגל קרועה בין שני עולמות ומנסה למצוא דרך לשלב בניהם. וכן נאלצת להתמודד עם כל הרגשות הצפים על פני השטח. אנשים מעברה מתנהגים ההפך מן הצפוי והבלבול קשה מנשוא. נכתב על ידי tair1111

אני אוהבת חתולים, ואני אוהבת פרחים, So. אוסף של מחשבות, תהיות ורגעים שלי מאי שם ב-2017. ואולי גם קצת אחרי.