קוראים לי דילן ג'ונס, אני בת 16 ואני קורבן לבריונות כבר שלוש שנים. אף פעם לא באמת הבנתי למה עושים לי את זה. מאז שהגעתי לבית הספר הזה עצבנתי את ג'נה והשפוטות שלה. לדילן ג'ונס אין חברות. אמא שלה בקושי מתפקדת, והיא סובלת מהתעללות בכיתה שלה. מה קורה כשהיא מגלה את הסוד של ג'נה, הילדה המקובלת והיפה של הכיתה, שהיא גם הבריונית שלה?

"אֵלֶּה אוֹמְרִים חֵיל פָּרָשִׁים, אֵלֶּה חֵיל רַגְלִים וְאֵלֶּה צִי סְפִינוֹת הוּא הַדָּבָר הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר עַל הָאָרֶץ הַשְּׁחוֹרָה, אֲבָל אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָדָם אוֹהֵב." ספפו. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------ "אהבת את זה, נכון?" לקח לי זמן להבין למה הוא מתכוון. "כן, סאם. אהבתי את הפרחים." "לא, לא את הפרחים." הוא צחק. "זאת אומרת, ברור שאהבת את הפרחים אבל הרבה יותר אהבת את העובדה שהיא זאת שהביאה לך אותם. פשוט תודי." למשך דקה ארוכה לא עניתי. הקול שלו נשמע לי תקיף, כמעט מאשים, למרות שידעתי שהוא לא התכוון שהוא ישמע ככה. לא יכולתי לעצור בעד החיוך שהתפשט על הפנים שלי כשדיברתי וכל כך שמחתי באותו רגע שהוא לא יכול לראות אותי. "אני מודה." *סיפור אהבה בין שתי בנות. הומופובים לא רצויים.

אמילי ג'יין, היא כמו כל נערה טיפוסית. רוב הזמן עושה שטויות ועל טעויות למדה ממזמן שלא להתחרט. היא ציפתה להעביר את כיתה יב' בעיקר בהרבה מסיבות ואלכוהול. כל מה שנשאר לה זה למצוא את האחד שאיתו תוכל לגלות מה זאת אהבה. אז מה קורה כשתלמידה חדשה מצטרפת לשכבה שלה? גנבה וסיבוך עם המשטרה, פפראצי שרודפים אחריה, בגידה ואהבה. גברים.. נשים.. ועל האהבה לשניהם. כל זה רק חלק קטן בשנה האחרונה של אמילי ג'יין... מכיל : * תוכן לסבי * * ביסקסואליות * * שימוש באלכוהול, עישון וסמים * תהנו ;) × גמור ×