מייסון סאת'הם הוא כל מה שאני רוצה. חכם. חזק. יפה. עצמאי. שבור. מהרגע שהנחתי עליו את עיניי, החלטתי שאהפוך אותו לשלי. אבל הוא? הוא מתנהג כאילו אני אחראית לכל הבעיות בחייו. ואני בטוחה שיש משהו שמפריע לו-והמשהו הזה הוא לא אני. כי כמו שאני לא יכולה לעמוד בפניו, הוא לא יכול לעמוד בפניי. ואני יודעת את זה. ואני יודעת בדיוק מה אני רוצה. אותו. ואני אשיג אותו. כי אני תמיד מקבלת כל מה שאני רוצה. ______________________________________________________________ לאיה ג'קסון היא כל מה שהקפדתי להתרחק ממנו בחיי. מתוקה. אכפתית. נדיבה. חריפה. מסתורית. מתחת לכל החזות היפיפייה והמושלמת שלה, היא מסתירה איזשהו סוד שהיא לא רוצה שאני אגלה. אבל מה שהיא לא יודעת- זה שאני כבר יודע מה הסוד שלה. כי אני הייתי שם, כי אני הוצאתי אותה משם. וכי אף אחד לא באמת מושלם. גם היא לא. ולמרות הכל, היא רודפת אחריי בלי הפסקה. נחושה לגנוב את הלב שאני נחוש כל כך לא להעניק לה. אבל היא פרחחית מפונקת, והיא, כמו כל הנשים לפניה, לעולם לא תקבל את הלב שלי. כי מהרגע הראשון ידעתי שהיא צרה צרורה, והדבר האחרון שיקרה זה שאסתבך בגללה.

♡גמור♡ סמנתה וסאם הם חתול ועכבר מהרגע שהם הכירו,אבל המוות הפתאומי של חברם המשותף לא מעלים את היריבות בניהם,אך מקרב אותם בצורה שהם מתכחשים אליה. מה קורה כשבכל זאת מתאהבים באהבה האסורה? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ עיניי נפערו כשהרגשתי את הבליטה נצמדת לבטני. נשימתי נעצרה כשמצאתי את עצמי שבויה במבטו. עיניו הכחולות היו אפלות ובערו מתשוקה החזירו לי מבט. הוא נצמד אליי יותר,מצמיד את גופינו עד שלא עברה בנינו סיכה. "אני מצטער על כל רגע שגרמתי לך סבל" עם כל נשימה שלי,הרגשתי את חזי עולה. עיניו נעצמו ומצחו נשען עליי. כשפקח את עיניו,הרגשתי את לשוני יוצאת ומלקקת את שפתיי. מבטו הוסט לעבר שפתיי והוא התקשח. הוא שיחרר יד אחת שאחזה במותניי והביא את אגודלו לשפתיי,מעביר אותה לפי קווי המתאר. נישקתי את אגודלו המטיילת,ועיניו נהיו אפלות יותר ממקודם. ידו חפנה את לחיי,והוא רכן לעברי. "כמה זמן אני רוצה לעשות את זה" ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ -מכיל תכנים מיניים-

הרמתי את מבטי אליו מתכוונת להתעצבן עליו ונעצרתי שהוא נעץ בי את מבטו בצורה משונה "מה?" שאלתי בשקט ובשנייה אחר כך הוא ריסק את שפתיו על שלי גורם לי להיאנק בהפתעה ועם עיניי הפקוחות הבטתי בעיניו העצומות ומיהרתי לדחוף אותו ממני מתאפקת שלא להעיף לו סטירה. אני לא מכירה את הבן אדם והוא מנשק אותי עכשיו כאילו אנחנו חברים או משהו בסגנון. חצוף!

"לפני שבאת, כל מה שהיה אכפת לי ממנו זה לחגוג." - [הכותבת: @cigstyles]

אפס טעויות - ההגדרה ההפוכה לעומרי בן ניסן. נער בשנתו האחרונה בתיכון, כל הדאגות מראשו ירדו וחש כי חייו עמודים להיות פשוטים יותר. אבל לא לעוד הרבה זמן, דווקא אז עומרי מותח את הגבולות ומוצא את עצמו עמוק בתוך האהבה, עם האחרונה שיוכל לצאת איתה.

עיליי היא אולי בת עם שם של בן, אבל זה בהחלט תאם את המבנה המשפחתי שלה שהיה מורכב משני אחים גדולים שביום אחד הפכו להורים שלה. עם ארגזים ומזוודות עזבו את עיר מגורים בחמש השנים האחרונות וחזרו אל עיר הולדתם, אותה עזבה עיליי כשהייתה בכיתה ו׳. היא בסך הכל מקבלת את השינוי, מתקשה לעכל את זה שאחיה הבכור הוא אביה אל נקלטת מהר מאוד בין חברי הילדות שכבר הכירה. רק שלא הכל נראה כמו סיפור נוסטלגיה ורוד וישן, עם החזרה לעיר חוזרים אליה אירועים מהשנים שהייתה רחוקה, ולב שבור אחד שחשבה שהשאירה בצפון, אך ככל הנראה לא צפתה שהאדם ששבר לה את הלב גר איתה באותה העיר, לומד באותו בית הספר וגר באותה השכונה.

"קדימה, מישהו הבטיח לי שתייה" אני מצביעה על הבר בעוד הוא מסתכל עליי במבט משועשע. "את כלבה קטנה" הוא צוחק ומתקדם לעבר הבר תוך כדי שהוא מושך אותי אחריו. השיער שלו שהיה פעם שטני, התכהה עם השנים והפך להיות כמעט שחור. יש לו את העיניים הכחולות הכי יפות שראיתי בחיי, שבכל פעם שמצב הרוח שלו משתנה, משתנה גם הגוון שלהן. חיוך כובש, זיפים שגורמים לו להיראות מסוקס יותר, גבוה, חטוב, בחור שנון, חכם ומעצבן בטירוף - זה עידן, החבר הכי טוב של אחי. הייתי מאוהבת בו שנים, כשהייתי ילדה קטנה ואז נערה. אהבת נעורים, אהבת ילדות - אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות. אבל אני כבר לא ילדה ולא נערה, וזה עדיין נמשך. אז איך קוראים לזה עכשיו ?!