קייסי קלארק, שחקן ההוקי המוכשר והפופולרי באמת משתדל להיות בן אדם טוב, באמת אבל משום מה המזל הרע רודף אחריו לכל מקום. או שאולי זו רק הסטוקרית המלחיצה שלו שלא מניחה לו לשנייה. אבל בפעם השנייה שאישה משוגעת נכנסת לחייו הוא מבין שמשהו מאוד מאוד לא בסדר. טיילור ביילי היא הבחורה הזו שכל מי שלמד בקולג׳ מכיר- אובר מצליחנית, אובר הישגית, אובר לחוצה ובכללי לא מאוד טובה בתחום החברתי אבל תמיד חייבת להיות בראש כשמדובר בתחום הלימודי. כשקייסי מצוות לטיילור בפרויקט המסכם של הסמסטר בקורס הכימיה שהם לוקחים יחד הוא מוכן ללכת למומחה כדי שיסיר את הקללה שרובצת עליו. לא יכול להיות כשהוא צריך לשתף פעולה עם המשוגעת הלחוצה במשך שבועות ארוכים ואיכשהו להמשיך לנהל חיים חברתיים נורמליים אחרי שהיא קובעת עבורם לו״ז עבודה לא נורמלי. טיילור גם היא לא מאושרת לעבוד עם קייסי שבעיניה הוא לא פחות ולא יותר מגוש שרירים בלי מוח. אבל קייסי מפתיע אותה שוב ושוב במהלך הזמן שהם מבלים יחדיו. הוא משכנע אותה לגמש את הלו״ז בתמורה לכמה שיעורים בכישורים חברתיים שהיא חסרה בהם עד מאוד. עד מהרה קייסי מגלה שטיילור היא הרבה יותר ממה שנראה ולאט לאט שני ההפכים הגמורים מוצאים את עצמם נלחמים במשיכה הגוברת בניהם.

כשסיירה פיטרסון פוגשת לראשונה את שיין קופר במסיבת יום ההולדת ה-18 שלו היא מיד חשה משיכה מסוכנת. שיין, האח החורג של החברה הכי טובה שלה הוא מחוץ לתחום אבל מאז המסיבה הארורה שהובילה אותה למיטה שלו היא לא מצליחה להוציא את שחקן ההוקי המוכשר והשחצן מהראש שלה. בכל פעם שהיא מביטה עליו עולים במוחה הזכרונות הלוהטים של הלילה שלהם יחד. סיירה נלחמת ונלחמת בעוד ש-שיין מענה אותה באיטיות, מתגרה בה ודוחף אותה לאי שפיות מוחלטת. שיין קופר רגיל לקבל כל מה שהוא רוצה... אז מה אם סיירה היא החברה הכי טובה של אחותו החורגת? אז מה אם היא מבוגרת ממנו? אז מה אם לפעמים זה מרגיש שהיא בליגה משל עצמה? שיין נחוש בדעתו להוכיח לה שהם יכולים להצליח ביחד. ודווקא כשהכל סוף כל סוף מסתדר לטובתם הם נאלצים להתמודד עם עוד מכשול לא צפוי שעשוי לסיים את מה שהם רק התחילו.

כשג׳ייס קולדוול שחקן ההוקי החתיך והנחשק קם בבוקר לצד הסטוץ האחרון שלו, דבר שבשגרה עבורו הוא לא מצפה לצאת מהחדר שלה ולמצוא במטבח את הבחורה הכי מיוחדת שראה אי פעם בחייו לבושה בשורט קטנטנן וגופיה. ג׳ייס לא צופה שום דבר שמגיע ממנה- לא את השנינות שלה והחוצפה, לא את החיוך המסנוור ולא את הגוף הקטנטן והמדהים שמתגרה בו. לונה בלייקלי היא האחרונה שתתרשם מג׳ייס ומכל הבאזז סביבו, את הסבב שלה עם מניאקים היא סיימה לכל החיים ובטח ובטח שהיא לא מתכוונת לבזבז שניה מיותרת על השחקן הכי גדול בסביבה. אבל כשג׳ייס ממשיך להופיע בדירתה, ממשיך לעצבן אותה וממשיך לגרום לה רק להמשך אל האישיות הממגנטת למרות הגישה הנקרסיסטית משהו ואל המראה החיצוני שלו לונה מוצאת את עצמה מפתחת מערכת יחסים מוזרה ומלאת מתח מיני עם השחקן שובה הלב. ככל שג׳ייס ולונה מתקרבים זה לזו הם מופתעים לגלות שמה שיש בניהם הוא הרבה יותר ממשיכה הדדית וכל מה שחשבו שהם יודעים על עצמם ועל היחסים שלהם עומד להשתנות, בגדול....

"הלב שלי קרוע בין שתי אנשים מצד אחד ג׳ייק אחי הגדול מצד שני החבר הכי טוב של אחי והקראש שלי מאז גיל 14 דילן אני פשוט לא יודעת במי לבחור" הסיפור מספר על ליה בת ה - 16 ועל דילן בן ה - 17 דילן הוא החבר הכי טוב של אחיה הם תמיד רבים ומציקים זה לזה דילן היה תמיד מגונן על ליה שהיא עולה לתיכון משהו משתנה אזהרות תכני מיניים אונס? קללות ועוד... הקריאה באחריותכם אין להעתיק/ לשכפל / לתרגם/ הוא לעשות כל שימוש בספר או בתכניו ללא אישור ************* מקום 1 בספרות נוער ב - 1.4.19

טס דאונס תלמידת שנה ג׳ באחד מהקולג׳ים הכי טובים במדינה ושחקנית הוקי נשים מבטן ולידה נמצאת בבעיה. קבוצת ההוקי שהיא הקפטנית שלה עומדת לאבד את כל התקציב שלה ולהסגר... אחרי עונה מחורבנת, שחקניות שלא מוכנות להשקיע באמת והמטרה שלהן היא בעיקר ליצור קשרים עם המקבילים שלהן בקבוצת ההוקי של הבנים ושעות אימון מוגובלות והזנחה מצד הקולג׳ לטובת התהילה והטיפוח של קבוצת הבנים. טס אינה מתכוונת להכנע ללא מאבק ויודעת שכרגע חובת ההוכחה עליה ועד תחילת העונה היא חייבת להרכיב קבוצה חדשה, לגייס תקציבים חיצוניים ולוודא שהקבוצה שלה מתחילה לנצח. בזמן שטס נאבקת על מנת להמשיך ולשחק את המשחק שהיא כל כך אוהבת המקביל שלה מקבוצת הגברים- לוק פרקינס נהנה מעונה מוצלחת עם רצף של ניצחונות, תהילת קולג׳, מסיבות, בנות ותמיכה אין סופית בקבוצה החזקה והמגובשת שלו. כשטס ולוק שממילא מתעבים זה את זו נאלצים לעבוד יחד הם רבים ומתקוטטים כצפוי אך גם מגלים צדדים מפתיעים זה לגבי זו אך כשעתיד הקבוצה של טס מונח על הכף והלחץ על כתפיו של לוק רק גדל מערכת היחסים המהוססת והשברירית שבנו עלולה להסתיים בצורה כואבת ששניהם לא יוכלו להתגבר עליה.

הוא התכופף להסיר לי את המסכה והסטתי את הראש הצידה "בבקשה לא" "למה לא?" חייכתי "אני רוצה להישאר בסוד" מלמלתי והוא הביט בי כסקרן אבל חיוך עדין עשה את דרכו על פניו "הסוד הקטן שלי?" צחקתי "לא זכור לי שאני שלך" "את יכולה להיות" הבטתי בעיניים כחולות מרתקות וחייכתי חיוך ביישן ולפני שהספקתי לשנות את דעתי עמדתי על קצות האצבעות והצמדתי את השפתיים שלי לשלו. נפרדנו ופעם נוספת הוא הושיט את ידו מנסה להוריד את המסכה ואני אחזתי בידו "פעם שנייה פסילה" מלמלתי לוקחת צעד אחורה ובורחת שומעת אותו קורא לי ולא הסתובבתי אחורה. אני ידעתי מי הוא אבל הוא לא ואם הוא ידע את הסוד שלי הוא יברח לכיוון השני, אם הוא ידע שאני אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלו.