היא נולדה לתוך עולם שמחייב אותה לעבוד קשה יותר מכולם - כל יום הוא מאבק, כל צעד בכיוון הנכון דורש ממנה יותר מאדם רגיל. היא לא מתיימרת להיות גאון, אלא תלמידה שנאבקת עם עצמה. השעות שחלפו על ספרים, על תרגולים אינסופיים, על נוסחאות שלא תמיד קל להן להיכנס לראש - כל זה על מנת שהציונים שלה לא יפלו. היא לא מרשה לעצמה להיכשל, כי אם תיכשל, לא יהיה מי שיתמוך בה. בין הלימודים היא מחפשת את הדרך לשלב גם עבודה, להרוויח קצת כסף שיסייע לה להמשיך את הדרך המפרכת. היא עובדת קשה, שעות ארוכות, מרצון ומחויבות, אבל כל יום כבד ממנה, וכל צעד מביא איתו חורף נוסף בלב. הבדידות שלה חודרת את השקט שמסביב לה. אין לה חברים, כי היא לא מצליחה לאזן בין העבודה ללימודים לבין החיים החברתיים. הוויטמינים של החיים - קשרים, חברות, זמן אישי - אינם קיימים. היא לא מרגישה באמת חלק מכלום. כל מה שיש לה זה את השאיפה להצליח. אולי כדי להרגיש שמישהו שם, כדי להרגיש שהיא לא נעלמת. הוא לא היה שם כדי להציל אותה. הוא פשוט היה שם - קר, מנוכר, כלפי כולם. כל מילה שלו מעולם לא פגשה את מבטה. הוא שולי, הוא נמצא במרחק - אף פעם לא יותר. היא יודעת את זה, והוא יודע את זה, והיא תקועה במקום שהיא לא מצליחה לברוח ממנו. הקשר ביניהם - לא היה באמת קשר. זה רק משחק של רגעים, של פיזיות, של מגעים חס