DTMWTD
- Reads 415
- Votes 72
- Parts 21
בעקבות מותו של אמיר פיי גוטמן, חשתי צורך להביע את הדעות שלי איפשהו- כל מי שכואב לי עליו...
כל הנימוקים, הפירוטים וההסברים על התחושות שלי, על הדיכאון, ועל כל הרחמים העצמיים-כמו שה"חברות" הנחמדות שלי קוראות לזה, במקום אחד.
יותר מהכל, אני עומדת להפגין את צערי על מותם של אנשים- בעבר, בעתיד ובהווה גם יחד. מעין הספדים.
חלקם יהיו ישוייות מפורסמות, חלקן אלמוניות.
בנוסף, כל מיני דברים שנראים לי לא הוגנים יכתבו פה.
לא, זה לא ספר פריקה, אני לא מעתיקה.
זה ספר מלחמה.
זה ספר מאבק.
וכן, אני יודעת שזה לא יגיע לשום מקום... אבל מספיק לי ששני אנשים יקראו את מה שאני כותבת וישנו את דעתם על משהו-וישתכנעו, ואני ארגיש שאת שלי עשיתי.