"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו. אני לא רוצה לראות את המבט העצבני הזה. "תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" הוא צועק. הרמתי את מבטי. "כוסראבק את היחידה שמטריפה אותי ככה, היחידה שמרשה לעצמה לדבר אליי ככה אליסון" הוא אמר כשהוא מרסן את עצמו מכל הכיוונים. "תכבדי אותי כמו שאני מכבד אותך" הוא מתקרב אליי לאט לאט גורם לפרפרים שבבטני להתעורר

קלובר רק ניסתה להציל את אביה שוב, אבל סיכנה את עצמה. קלובר שוב דיברה יותר מדי. והגבר שעמד מולה, סובב את עולמה. קלובר רצתה להיות סינדרלה כדי להציל את חייה, והגבר שהיה איתה לא ממש היה הגיבור. הוא הנוול. הנוול שהתאהב בגיבורה הראשית של הסיפור. סינדרלה.

שמעתי עליו רק בסיפורים ופגשתי אותו בסיוטים הכי גדולים שלי. אומרים שהוא האדם הכי אכזר, מסוכן וחסר רחמים שיש, והוא עומד להגיע לעיירה שלנו. השמועות כבר התחילו להתפזר בעיירה הקטנה שלנו ופחד נראה בכל פרצוף. אני לא יודעת אם מה שאומרים עליו הוא נכון אבל נראה שאני הולכת לגלות ובקרוב... # 1 IN ROMANCE 2016 **כל הזכויות שמורות לי**

❞היינו הקבוצה של ההכי עשירים, יפים ומוצלחים בעיר. כולם הביטו בנו והיינו מקבלים דברים שאחרים מייחלים להם, בכמויות מסחריות. תהילה, כסף, סקס, סמים, לבבות. היינו יכולים להשיג כל מה שרצינו. אבל אכשהו בדרך, שכחנו איך לרצות את הדברים הנכונים.❝ לבל גורדון יש הכל. לאון דנינו לא נשאר כלום. ההפכים המוחלטים מוצאים את עצמם גרים תחת אותה קורת הגג. הם שונאים אחד את השניה מאז הרגע הראשון ובקושי מסוגלים להעביר כמה דקות ביחד, אבל ככל שהזמן חולף והמסכות יורדות, הם מגלים שיכול להיות שההפכים הגמורים הם בעצם בדיוק אותו הדבר בבסיס שלהם - שבורים. אבל אז הם נאלצים לעמוד מול השאלה הגורלית; האם אפשר בכלל לבנות חיים חדשים מעל ההריסות של החיים הקודמים שלך?

הם היו ארבעה ואני הייתי אחת. ארבעה אנשים, אם אפשר לקרוא להם כך. בריונים. ואיך שראיתי קעקועי דמעות הבנתי מיד שהם גם היו בכלא כמה שנים טובות. "בת כמה?" שאל אחד מהם עם מבט זדוני וצפה בי מלמעלה עד למטה. לא עניתי. הוא התקרב עוד צעד והשלושה האחרים עדיין מאחור משועשעים ממעשיו. " 16 ". עניתי לאחר שנגע בלחיי . הוא חייך והמשיך עד שהגיע לשפה התחתונה שלי. הוא קירב את שפתיו לאוזני ולפני ששמעתי את דבריו מישהו עמד מאחוריו ומשך אותו ממני. העניים שלי היו סגורות, לא רציתי לראות כלום ולא לשמוע כלום, אך הבנתי שמתחוללת שם "מסיבה". "בואי". שמעתי פתאום קול. הוא אחז בידי והצלחתי אט אט לפתוח את עיניי ולראות את גבו השרירני המופנה אליי. הוא לא אחד מהם. הרגשתי את זה. נכנסנו לתוך סמטה, שאלוהים יודע איך היה אותה בתוך מועדון ודחף אותי לקיר כשפניו נוגעות במצחי. "עכשיו ", התחיל לומר בלחש "תהיה ילדה טובה ותהייה בשקט." וסוף סוף ראיתי. ראיתי את הפנים היפיפיות שלו. הנהנתי לאות הסכמה ואחזתי בידיו חזק ככל שיכולתי. האהבה שלכם🥺 1#- פחד. 20/2/20 14/6/22 4.3.23 - 23.4.23 31.5.23- 13.5.23 5.8.24 #1- פשע. 8/12/22 14/12/22 20/12/22 1#- תשוקה- 27.2.22 20.7.23 23.10.23 27.5.24

סיפור אהבה בלתי אפשרי בין גבר ואישה. במי אמה תבחר שגבר אחד שייך למחשבה וגבר אחד נמצא בליבה?! מותחן רומנטי סוער על גבול האירוטי. זהו כרך אחד מתוך שניים בסדרה. אל תשכחו להצביע ולהגיב.

יוצא לאור בהוצאת אדל יהלומים ________________________ מי היה מתאר לעצמו, שהנערה עם עיניי הספיר הכחול, תצליח למשוך את עיניי הקאפו הקר? נואל רובינסון, היא נערה צעירה בת 17. בת למשפחה ממוצעת, יש לה אח תאום- דין, אמא ואבא. עיניה כחולות ושיערה שחור חלק, דבר שמבליט את העיניים הבהירות שלה. נואל לא מוצאת את עצמה בבית הספר, היא מתפרעת בשיעורים ומסתבכת בצרות. אין לה חברות, יש לה רק ידידים. היא אחת שלא יודעת מתי לשתוק, תמיד יש לה מה להגיד. הכינוי שלה הולך לפניה; יפיפייה פראית. לוקה קאסאנו הוא גבר שהאכזריות לא פסחה עליו. הקאפו של המאפיה האיטלקית שבניו-יורק. פער הגילאים ביניהם גדול, אך זה לא מונע מנואל להילחם על מה שהיא רוצה. והיא.. היא נשבעה להוריד את הקאפו האכזר על ברכיו בשבילה. ___ הספר הראשון בסדרת יפהפיות המאפיה טריגרים: אלימות, דם, הרג, פער גילאים, הטרדה מינית, התקף חרדה, תכנים מיניים #1 רומנטיקה #1 אקשן #1 ב love #1 ב romance #1 ב mafia #1 אהבה #1 פשע #1 מותחן #1 מאפיה

התאהבתי. התאהבתי עד מעל הראש. התאהבתי עד מעל הראש באחי הגדול. נשמע פסיכי, לא? חיי הם רכבת הרים של שקרים, מזימות ותאוות בצע, והם לקחו ממני את הדבר היחיד שרציתי, את עומר. מכיל אירוטיקה

״רגע״ התחנן. "פאק, אני מצטער! תן לי להתנצל!״ מלמל בפאניקה והרים את ידיו. המילים שלו הפכו לרעש מטריד בראשיי, אני לא אסבול את זה שמשקרים לי. החיילים שלי אמורים להגן על אחיי, זה העבודה הדפוקה שלהם. הנחתי סיגריה בין שיניי ואת אצבעותיי על ההדק אך לפני שהספקתי ללחוץ על ההדק צלצול הטלפון ניגן ברקע. ״מהר.״ נהמתי. ״היא ברחה.״ שיניי נסגרו והסיגריה נחצתה לשתיים. אני אברר מאוחר יותר מי היה אחראי לזה שהם הותקפו, עכשיו הדבר היחיד שמעניין אותי זה לאן היא ברחה ולמה. הורדתי את האקדח בחזרה למקומו. ״האישה שלי הצילה אותך, זה לא יקרה עוד פעם.״ מלמלתי קולי קר כקרח וראשי מתמלא במחשבות. עליתי על האופנוע ונסעתי לפי המיקום שלה. לא התחרטתי לרגע על כך ששמתי בטלפון שלה אפליקצית חיפוש.

הוא התקדם באיטיות "מה אמרת הרגע?" קולו נהפך מאיים כמו הוא עצמו. "אמרתי, לך לעזאזל" אמרתי ביתר ביטחון כי רגע אחרי זה הייתי צמודה לקיר. חזהו מוצמד לשלי וידיו על מותניי. הרגשתי את נשימתו הולכת איטית וכבדה על שפתיי כמו שתמיד קורה כשהוא עצבני. הוא הביט עמוק בעיניי ואני רק בוהה בשפתיו, מתאפקת לא להניח אותן על שלי באגרסיביות. "אני שונא כשרק את יכולה להרשות לעצמך לדבר אליי ככה כשכולם מפחדים אפילו להגיד את שמי" לחש באוזני, גורם לצמרמורת לעבור בגופי. זה נכון, רק אני מרשה לעצמי לדבר אליו ככה כי אני יודעת שלא יפגע בי. "אנחנו לא זוג, תעזוב אותי בשקט" אמרתי, מנסה להשאר בתדמית של הקשוחה. שניה אחרי זה הוא שיתק אותי בעזרת שפתיו. "אם אני אחליט שאנחנו זוג, אנחנו זוג" ניתק את שפתיו משלי במהירות אחרי שהתחלתי לנשק חזרה. מרקו קארטר, ראש המאפיה המסוכנת ביותר בעולם התחתון ובארץ. אין לו רגשות. ולא היה לו שום דבר מעבר לסטוצים. האם גם הוא יכול להתאהב? ***מכיל תכנים מיניים***