*הסיפור נמצא בתהליך שכתוב* לא מתכננים להיכנס אל תוך מערבולת. גם ג'נאורי גרייסון לא תכננה, אך נראה שלא תמיד דברים הולכים כפי שמתכננים, במיוחד לא כשמדובר באוגוסט ריברס. כל מה שהיא יכלה לחשוב עליו לפני שהתקבלה לתיכון היוקרתי של גרינפלד הוא רק הדאגה למשפחה קשת היום שלה; לאחיה התאום שמסתבך כמו תמיד, למחויבות שלה בפני הוריה, למכתבי החובות מהבנק שתלויים על המקרר הריק וכמובן גם לעבודות המרובות אותן היא סוחבת על עצמה מזה שנים. כל זה הפך לנורמה, חוב אותו היא צריכה לשלם מתוך אהבתה וכבודה למשפחתה - משפחת הגרייסונים המוכרת הכוללת את אמה המרוחקת, את ארבעת אחיה ואביה שמעדיף לשתוק מאשר להחליף איתה מספר מילים. היא לא מתלוננת, היא רגילה להסתדר לבד. רק שהכל משתנה ברגע שהיא מקבלת את הצעתו של אוגוסט, הבן של ראש העיר. הבחור עם ההבעה החתומה, הקפוצ'ון השחור והציורים המוזרים. הצעה, אשר תשנה את תבנית חייה מן הקצה אל הקצה. ® מכיל תוכן מיני. ®כל הזכויות שמורות אך ורק לכותבת.

*מקום #1 בספרות נוער לראשונה ב 13/08/17 ועוד הרבה פעמים* כמה רחוק את מוכנה ללכת בשביל משחק? אלי תמיד פחדה לרדוף אחר מה שהיא רוצה, לומר את מה שהיא חושבת ולעמוד על שלה. היא הנערה שנמצאת מאחורי הקלעים, בה אף פעם לא מבחינים (ובמיוחד לא קית', הקראש הנצחי שלה ) אך כל זה משתנה כאשר אלי נסחפת אל משחק אתגרים בין לילה, אשר יערער את כל מה שאי פעם האמינה בו. וכאשר דרכיהם של אלי וקית' מצטלבים שוב ושוב במהלך המשחק, לא יקח לה המון זמן לגלות שהיא לא היחידה המסתירה סוד אפל בליבה. ~~~ "זה מה שהם עושים. הם משיגים כל פרט מידע עלייך; הם יודעים ממה את מפחדת, מה את מסתירה, על מה את חולמת. הם מנסים למשוך אותך מהמקום הבטוח שלך, לאתגר אותך. והם בחרו בך מסיבה מסויימת.״ ~~~ תחילת הסיפור: 18/04/17 :) סיפור של מתח, אקשן ורומנטיקה. סיפור גמור! (קיבלתי השראה מרעיון המשחק בסיפור "משחקי חובה", וסביבו יצרתי את העלילה והדמויות שלא נתנו לי לישון כל הלילה. ואני מקווה שתהנו!)

מה כבר יכול לקרות במעבר אחד? מה כבר יכול להשתבש? זה מה שקת'רין חשבה בדיוק לפני שהגיעה למקומה החדש, לפני שהחלו הסיוטים.

*complete* 'הוא מחייך אליי, עיניו הזהובות בורקות ואני מוצאת את עצמי מכושפת תחת כישוף שלא הכרתי מעולם, אני מוצאת את עצמי חסרת מילים כשגרוני מתייבש בין רגע, אני לא יכולה לעכל את העובדה שעיניים זהובות חודרות מביטות בי ברעב ותאווה בזמן שרגליי מאיימות לכשול תחתיי, ואני לא מאמינה שאני - מתחילה לאהוב את זה' תנסו לדמיין עולם שבו דם תמותה הוא משהו נחשק ומי שנושא בו נלקח בידיי היצורים קרי הדם שלוקחים הכל, נשימה אחת אחרונה, נשמה אחת אחרונה, טיפת דם אחת אחרונה. מה יקרה כאשר רוזלין מילר נלקחת ממשפחתה אל ביתם של היצורים האלו בכדי לשמש להם למזון ופוגשת בריימונד ווסט' העוצר נשימה, הנאה והחלקלק אך למרות הכל מישהו מהעבר צץ, הוא יכול לגרום להרגשת ביטחון מוכרת, תחושה אהובה ומוכרת. מה יקרה כאשר עיניים זהובות יפגשו בעיניים ירוקות? -הספר הזה דיי ישן אז מצטערת שהעלילה פה לא עקבית במיוחד והכתיבה לא מדהימה. תודה רבה על הכריכה המדהימה -kingx@

-גמור- כל הרעש מסביב , הכפיים הסוערות, הצרחות של הבנות, ושל הבנים, הפכו לשקט. שקט שקורע את האוזניים שלי, כולם מחכים. למה הוא לא יוצא? למה הוא לא יוצא מהמים? למה הוא לא יוצא מהפאקינג מים?! פי נפתח וניסה להחדיר אוויר אל ראותיי, ידיי החלו לרעוד וליבי פעם כמו שלא פעם מעולם- כאן הבנתי, שלעולם לא פחדתי כמו שפחדתי באותו הרגע. מבלי לחשוב פעמיים, בלי לחשוב בכלל, אני רצה אל תוך המים הקפואים של הים. הגלים דוחפים אותי אל החוף, מנסים להרחיק אותי ממנו. אך הם לא יודעים עד כמה הוא חשוב לי. שלא אתן להם לקחת אותו ממני. אני שוחה ושוחה, לא מוצאת אותו, משתגעת. ״רוי!!!״ אני צורחת את שמו ובולעת את מי הים. ״רוי!!!!!!!!! רוי וסול נלחמים כדי להיות יחד. אך מכשולים רבים לא מאפשרים להם לממש את אהבתם. האם יתגברו עליהם?

▪︎ הן גדלו במוסד לעבריינים צעירים והם גדלו בבית עם אבא ואמא שלהם. ▪︎ הן ראו את המוות של האימהות שלהן בעיניים והם שידרו את המוות בעיניים. ▪︎ לשניהם יש לב אבן. ▪︎ הן בנות והם בנים. ▪︎ הן ראשות המאפייה האיטלקית והם ראשי המאפייה השחורה. ▪︎ הם התאהבו במקרה. מה יקרה כשהעולם יגלה שגם בנות יכולות להנהיג? שכל הבנים בכף יד שלהם? שלא משנה מה הם יעברו הם ישארו חזקות? שלא יתנו לאף אחד להשפיל אותם?

אן נערה בת 16 שחייה חיים רגילים בשכונה קטנה, לאן שלוש חברות קרובות: קאלי,מולי וקורה כל זה הספיק לה חיים בלי בעיות ומכשולים... אבל מה יקרה כשליאו הנער החדש בעל העיינים הירוקות יגיע ,העיינים שהסתירו את סודו הגדול. *על טבעי *אנשי זאב הסיפור הוא 16 פרקים כולל אפילוג -גמור- התחלה- 20/1/21 סיום-14/2/21

הסיפור הושלם ✔️ כולם כבר יודעים שכריסטינה צ'אנס היא לא אותה הילדה המתוקה שהייתה פעם. פרק העבר שנטרק בפניה נעול, והשדים הנוראיים שמסתתרים שם ואוכלים אותה מבפנים שורטים קצת, אבל היא לא צורחת; היא אפילו לא מדברת. ואם תשאלו אותה למה או איך, כדאי שתדעו שהתגובה היחידה שתקבלו זה את עשן הסיגריות שלה ישר בפרצופים היהירים שלכם. ולה מצד זאת, אפילו לא יהיה אכפת אם מישהו ייחנק בדרך. ועכשיו, אחרי כמעט שנתיים, היא חוזרת אל מיאמי. שבה אל צנצנת הזכוכית של אביה השתלטן ריצ'ארד, היחיד שעוד מנסה לגרום לכריס להתעורר אל המציאות ולהתחיל לפלס את דרכה המסובכת ולהתאפס על חייה - להתחיל ללמוד בבית ספר חדש ויוקרתי, הרחק מן הצרות אליהן היא הספיקה להכניס את עצמה. וכשכל כפפות המשי הנקיות האלה מנסות לנקות את תדמיתה המלוכלכת ללא הצלחה, אולי יהיה זה דווקא איידן סמארס שיכתים לחלוטין את נשמתה המטונפת ממש כמו ידיו האשמות שלו? הוא יציץ כל כך פנימה שהיא כבר לא תוכל להחזיק בדלת - רק להתאמץ בשביל להסדיר את הנשימות הארוכות האלה שלה. ואז, היא תבין: אולי אפשר לנסות לברוח מהשקרים של אתמול, אבל מחר, אין לדעת אם לאמת יהיה טעם מתוק יותר. ® מכיל תוכן מיני וקשה שאינו מתאים לכולם/ן. ® זכויות היוצרים שמורות אך ורק לכותבת.