לאחר המלחמה בין קָאבִּירָה לגְריצֶ'ה, המלכים מחליטים לחתן בין הלוחמים לבנות הממלכה שלהם וביניהם הם בוחרים באָמְאַרָהּ, בתו של האדון הקאבִּירי, לאחד הלוחמים החזקים של גריצ'ה, אַלֵק. השניים מודעים לכך שאמורים לשנוא האחד את השניה, אך אינם מסוגלים לעשות זאת. במקום זאת המשיכה שלהם מטשטשת את הגבולות ביניהם ומקרבת אותם אל הקצה, שם הם יגלו את הסוד הנורא שנתלה מעליהם ומאיים עליהם במוות. אלק יודע שהאישה לה נישא, אינה אישה רגילה ומשהו מסתתר תחת למבטה המאופק ודמותה השקטה. עליו רק להבין, מה היא מסתירה והאם יש סיבה נסתרת בגללה הוא נישא דווקא לה מכל הנשים? האם היא המלכודת הקאבּירית שלו? ***הספר מתחיל מהפרק שנקרא הממזרה*** ***תכניים מיניים ***שפה בוטה ***אלימות הספר הזה בעל 133,050 מילים. כל הזכויות שמורות ליוצרת© שושנה יוסופוב.

אוולין: חיי היו שקר מוחלט, כל מה שהאמנתי בו השתנה ברגע אחד, כל מה שידעתי נעלם בנשיכה אחת. ואז...חזרתי לעצמי. ג'וליאן: היא שלי, היא שלי והיא לא מודעת לעולם שאנו חיים בו. היא נולדה בשבילי ואחיה העלימו אותה מהעולם הזה. הם גרמו לה לשכוח...לשכוח את כולנו. אבל אני מבטיח שכשהיא תזכר בהכל.... היא תהיה שלי.

~גמור~ תקציר: נוקס נולד לזוג זאבים עשירים שלא ראו בו דבר מעבר לתעודת ציונים. כשההורים שלו מתעלמים ממנו ומאחותו לונה, הוא לומד את הלקח החשוב מכולם: בעולם הזה, אתה צריך לדעת לשרוד לבד. אבל כל זה משתנה כשברגע אחד של אומץ - ואולי טעות - הוא מציל נערה ממוות בטוח, ומוצא את עצמו מול עיניים אפלות שהוא לא יכול לשכוח ובוא לו בחלומות ללא כל הסבר. שנים אחר כך, כשהוא ולונה עוזבים את הבית ומתחילים חיים חדשים, אותו מבט חוזר לרדוף אותו - הפעם הוא מבין מה הייתה ההרגשה המוזרה שהרגיש אז. זה הגיע אליו בגוף של גבר מסוכן, יפהפה... ורוצח אנושי. על פי חוקי הזאבים, אין דרך חזרה כשהגורל קובע מי המיועד שלך. הבעיה היא, שהגורל שלו קישר אותו לבן מין אחר, לאנושי, ולנפש שלא יודעת רחמים. ועדיין, נוקס לא מפחד מהמוות, מרוצח או מלהרוג אחרים - אבל הוא ממש לא אוהב את זה שהמיועד שלו צריך להסתכן בצורה כזו. גם אם יש לו הכוח להרוג מבחינתו הוא בן האנוש הקטן והשברירי שלו ומי שיעז לפגוע בו - יחוסל על ידי נוקס. ❦ ספר ראשון בסדרת מיועדים, קדם לו המיועד שלי. ❦

לקחתי נשימה עמוקה, מכניסה את האוויר הקר של העונה לראותיי. הלכתי ביער, בלילה החשוך כשרק העצים משמשים לי כמסתור והירח מאיר לי את הדרך... זה הזכיר לי את ילדותי...בכול פעם שהסתבכתי בצרות הייתי בורחת מהבית והוא תמיד היה בא אחריי ומחזיר אותי, מתנהג כמו האח הגדול שמעולם לא היה לי ומחרפן אותי כול פעם מחדש אבל מעולם לא רציתי את עזרתו, אני לעולם לא אבקש עזרה מאלפא. "לונה" קולו גרם לעורי לסמור בהתרגשות ושנאתי את ההשפעה שיש לו עליי. רציתי לברוח ממנו אבל לפניי שהספקתי הוא אחז בידי ומשך אותי לכיוונו, מכריח אותי להסתובב אליו, עיניו הזהובות שידרו כעס ואני לא פחדתי, אפילו לא קצת כי זאת לא הייתה הפעם הראשונה.... לונה היא טובת לב ומרדנית שלא תעמוד בצד אם תיראה מישהו בצרה. היא מתכחשת לטבע שלה, רוצה שיהיה שיוויון בין כולם ונלחמת כדי להראות שהיא חזקה למרות היותה אומגה. לוקה הוא אלפא ובנו של ראש הלהקה. כול זאבות הלהקה נופלות לרגליו והוא מחליף אותן כמו גרביים, נוהג בהן לא בכבוד מה שגורם ללונה להתחרפן ולנסות להילחם בו כול הזמן כדי להעמיד אותו במקומו. אלפא שלא אכפת לו מאף אחד ואומגה קטנה שרוצה לחנך אותו מחדש אבל האם היא תצליח במטרתה או שגם היא תיפול ברשת שלו?

הגורל הוא דבר מסובך, ואפילו יותר כאשר מתלווים אליו האהבה, הסודות וההרפתקאות. ג'וליאן פוגש בנערה מסתורית, כעת הוא מנסה לברר מי היא למה היא מוכרת לו כל כך, ומדוע היא לא יוצאת לו מהראש? הרגשות שלו כלפיה מתחזקים כאשר הם לומדים להכיר, אך כאשר אחיו הגדול מגיע, העניינים קצת מסתבכים... קלואי- ג'וליאן עזר לה באמצע התקף. הוא שכן שלה. והוא ממש לא מתכוון לצאת לה מהמחשבות... אבא שלה לא סובל אותה ולא נותן לה חופש, אבל הוא כן, הוא אוהב אותה כמו שהיא ומעריך אותה מאוד, וגם היא אותו. אבל אז היא פגשה את נטלי- חברתו הטובה ביותר של ג'וליאן, ושם היא כבר לא כל כך בטוחה שהוא באמת מקבל אותה... שני אנשים- גורל אחד. הספר הזה הוא פרוייקט שלי ושל קבוצת הספרים המדהימה שאני מנהלת. כל פרק כותבת מישהי אחרת, עם רעיונות ייחודיים ומפתיעים. בגלל זה אני חושבת שהספר הזה כל כך מרתק ומיוחד, כל אחת מהבנות מגיעה עם רעיון שונה, וככה עשרות רעיונות מתגבשים לספר אחד- במקרה שלנו, "חוטים של גורל". על העלילה הכללית ועל עוד כמה פרטים פחות מרכזיים החלטנו יחד, כקבוצה. הרעיון עצמו הוא של כולן, וכולן יודעות על דברים חשובים שעומדים לקרות (כמובן שלא על כולם, הרי כל המטרה היא ההפתעה ברעיונות שלבד אין מצב שהיינו מגיעות אליהם), הייחוד הוא באיך שכל אחת ואחת מנגישה את

''שלום לילה את זוכרת אותי'' עניתי לו ''לא'' בקול מגומגם ''אבל אתה מוכר לי'' והוא ענה לי ''אה כבר שכחת אותי ,את זוכרת את המסיבה של אריק ... ששיחקנו אמת או חובה וחובתך הייתה לנשק אותי אבל העדפת לקפוץ לבריכה עם בגדים במקום ...'' אני מצטערת פשוט אני לא אחת שמתמזמזת עם כל אחד,סורי.'' הוא ענה לי ''בגללך אף אחת לא רצתה אותי .ואת תשלמי על זה😤'' הוא ענה לי כועס בזמן שהוא מתחיל להתפשט ''לאאאא בבקשה אל תעשה את זה , אני מתחננת '' זה היה הדבר האחרון שצעקתי לפני שהוא חדר אלי.