'אם חשבתי שהוא ירחם עליי טעיתי ובגדול, המגע העדין שלו הטעה אותי והוא רצה להבהיר לי את זה... והוא בהחלט הבהיר את המסר.' הוא רוצה והוא אוהב שמפחדים ממנו, המראה שלו משדר משהו מאיים אך יפה כאחד. עם סקוט פורס לא כדאי להתעסק, הוא מוכר בתור צרה אחת גדולה, עדיף לעשות איתו עסקים מאשר להפוך אותו לאויב כי אם תהיה האויב תצטער על כך למשך שארית חייך. ניסיון שלו להכיר בחורה תמימה גרם להתחלת מלחמה שבה מיה גיבס לא מוכנה להפסיד. רק דבר אחד היא לא ידעה לפני שהחליטה להתחיל אותה- איתו לא מתעסקים. ואם הוא מכוון למטרה הוא פוגע בה. "קלטתי אותך מתקשה." אמר וחייך, חושף גומות עמוקות וכובשות בדיוק כמו החיוך שלו. לא יכולתי שלא לחייך אליו מעט. "הסוד הוא לצפות את העתיד." 14+

ג'ו: אני זוכרת את הרגע המדוייק בו פגשתי בעיניים האפורות האלו. עיניים יפייפיות שהטביעו אותי, וגררו אותי איתו למעמקי הגיהנום. הבעיה היא שאני הבאתי זאת על עצמי. אני אומרת לעצמי שאני שונאת אותו, אבל בכל פעם שהוא בסביבה אני מבינה עד כמה זה שקר. חשבתי שלא אכנע, ולא אראה לו לעולם חולשה. לו רק ידעתי עד כמה טעיתי, ועד כמה האופי הצדקני שלי הולך לשנות את חיי. ת'או: ניו-יורק בקרוב תהייה כולה שלי. בינתיים אף אחד לא יודע מי אני, אבל אני עומד לשלוט בכל מה שאנשים מכירים-וגם במה שלא. מאז אותו היום חשבתי שלא אוכל להרגיש שום דבר טוב עוד לעולם. אין לי גבולות, אין לי חוקים, אין לי כבוד, ואין בי פחד. אבל אז הכל השתנה כשהיא הגיעה ותפסה את תשומת ליבי. נראה כי מהשניה הראשונה שעינינו נפגשו אני מרגיש יותר ממה שהרגשתי אי פעם.

רייצ׳ל מדיסון אישה בת 24 שכל חייה היתה מעורבת עם המאפיות בדרום ניורק. מאז גיל קטן נכנסה לכל העיניין של עבריינים, נשקים, כסף, רצח. כשהיתה בת 12, אביה הסתבך עם הימורים ונאלץ למכור את ביתו היחידה לראש מאפיה הדרומית בתמורה שיוותר על חובו. ראש מאפיה הדרומית לונדון לייט החליף לה את אביו. ביתו נרצחה בגיל קטן ועם בואה של רייצ׳ל הרגיש כאילו קיבל צ׳אנס נוסף להיות אבא. הוא לימד אותה הכל, לירות, להלחם, להשיג כל מה שרצתה ואת כל מה שבעצמו ידע. נתן לה את כל הכלים כדי לשרוד בעולם האכזרי הזה וקיבל את הזכות להיקרא "אבא" בשבילה. כשהיתה נשברת. אינו היה מוותר לה כי ידע שהיא תעמוד בהכל ורצה שהיא תיהיה היורשת שלו, כי בכל מקרה... הוא זה שגידל אותה ונתן לה כוח. לא פעם, מאז שרייצ׳ל גדלה שמעה על הצלחתו של אביה הביולוגי שלא חשב על ביתו שעזב למשך שנים. כל הזמן שהיתה רחוקה ממנו, כעסה הצטבר יותר ויותר. ביום שהיא היתה אמורה לעמוד מול המאפיה ואביה היה צריך להכריז על הירושה, הכל התבטל. הוא חייב אותה להכניס לחייה את ליאם סמית בן ה-28 , ראש המאפיה הצפונית או לפחות של חלקה לאחר שירש מאביו. ומכאן היא רק הסתבכה יותר ויותר בתוך עצמה ובחייה הלא משעממים *** -כל הזכויות שמורות לניקול ספנוב. -אין להעתיק. -מקום 1 בקטיגוריית "רומן" בתאריך 21.10.18

"מה את עושה מלאכית? את תהרסי אותנו...״ הוא לחש ונשק לשפתי התחתונה, "את תהרסי אותי." הוא עבר לנשק את העליונה ברכות וגרם לי להיאנח מעט. "זה בסדר," לחשתי בחזרה. "אני יודעת שתהרוס אותי קודם.״ ~~ אביאל אסולין חזר לארץ אחרי שהות ממושכת בשיקאגו, הוא חוזר לישראל ובעל כורחו מתיישב בכיסאו של אביו האהוב שנרצח, כשהרצון לנקמה בוער בדמו וכל האמצעים יקדשו את המטרה והיא לתפוס את הרוצח. הוא מבין שעליו להחזיק את האימפריה שאביו בנה בשתי ידיו, כל דרום הארץ שייכת לו, הכל בידיו עם כוח עצום ונקמה בלתי מרוסנת. אביאל נשבע שלא ינוח עד שמי שרצח את אביו לא יהיה קבור עמוק באדמה. שוהם היא בחורה אסרטיבית וחכמה, בעולם בו אביה הוא ראש משפחת הפשע המפורסמת באזור היא נאלצת לנתב לעצמה בכוח חיים נורמלים הכוללים חיי חברה נורמטיביים, התרחקות שיטתית מהעסק המשפחתי ואפילו עבודה פשוטה כמלצרית בבית הקפה האהוב עליה בשכונה. כשאביה האהוב נשלח לכלא, אחיה הגדול ליאב תפס את מקומו. ליאב האימפולסיבי וחמום המוח עושה טעות והיחידה שיכולה להוציא אותו מזה היא שוהם. כשאביאל פוגש בשוהם הוא מבין שנקמת הדמים שלו תהיה קשה ומסובכת משחשב.