פארקר נזרק לבית היתומים עוד כשהיה ילד, והעביר את ילדותו בין משפחות אומנה שרק דרדרו את חייו לשפל. בגיל 35, הוא כבר מיליארדר בעל כוח רב בסיאטל , עם מוניטין של רובוט חסר אמפתיה מה שגורם לכולם להירתע ממנו. אבל כשהוא פוגש את מְאַלִיָה, העובדת החדשה שלו, משהו רדום בתוכו מתעורר. היא כל מה שהוא לא ציפה לו, ומה שמעולם לא ידע שהוא צריך. לא משנה כמה הם מנסים, הם פשוט לא יכולים שלא להיכנע לרצונותיהם האסורים. גם אם זה יעלה להם יותר יקר ממה שהם חשבו. ״החלק החסר״ - רומן אסור ושובה לב, עם טלטלות רגשיות והמון הפתעות שייקחו את כולכם למסע חדש וסוחף. 🥇 אהבה 🥇 סיפור קצר 🥇 Romance

סאם היא אישה צעירה שעובדת בבית קפה כבר שנה וחצי, היא אוהבת את העבודה שלה, את החיות שלה ואת החיים שלה בעיירה הקטנה והחמימה שבה כולם מכירים את כולם. אלא שהכל משתנה שבחור לא מוכר נכנס לבית הקפה, כל בוקר מחדש. חליפה מהודרת, שיער מסודר ועיניים חדות. כל פעם שהיא פונה אליו הוא לא מדבר איתה, כשהיא מגישה לו את הקפה עם הלב הוא מתמהמה ואז מערבב את הלב. סאם לא יודעת שבהמשך הוא הולך לערבב את הלב שלה. אריו הוא גבר בודד וככה הוא אוהב את זה, כבר מגיל קטן הוא ידע מה הוא רוצה לעשות, להפוך את העולם ליותר טוב ולחסל את אלה שמרעילים אותו. הכישורים שלו בתור צלף או מתנקש נחשפו כשהתבגר. כל פעם שהוא מקבל משימת חיסול הוא מתחייב אליה ושם את חייו בסכנה. הוא שונא קשר עם אנשים אבל זה משתנה בהדרגה בגלל האישה שמגישה לו קפה עם לב כל פעם מחדש. הוא לא מבין מה פשר הלב ולא מצליח לקלוט למה האישה הזאת חיובית כל כך, אבל משהו בה מושך אותו. זהו סיפור של: גראמפיX סאנשיין סטוקר תיגע בה ואתה מת רומנטיקה אפלה

המבט הקר שלו מסמר אותי אל הכיסא וידיי חיבקו את גופי. הרגשתי שנכנסתי למצב שקשה מאוד לצאת ממנו. הרגשתי שהקרקע תחתיי רעד, פתח סדקים וכלום לא היה יציב. רעדתי בכל הגוף וגבריאל הבחין בכך והניח יד על הרגל שלי בזמן שהתיישב בישיבת צפרדע מולי. מבטו היה כמו קרח, הוא לא שינה שום הבעה, הוא כעס. הוא כעס עלי, הוא ידע מה הסערה במוחי, הוא ידע תמיד הכל. "את ידעת שאני לא מתעסק בפרחים," הוא אמר בקול חלוש והביט עדיין בעיניי, לא הצלחתי לעמוד במבט הזה שלו, הרגשתי צורך להשפיל את מבטי כלפיי מטה, אך נותרתי קפואה מולו. לא הצלחתי לזוז כלל. "למה את פה?" הוא שאל וגמעתי את רוקי באיטיות, חיפשתי תשובה מספיק מספקת ולא מצאתי. לא ידעתי מה אני עשיתי שם, יותר נכון ידעתי ולא הייתי מוכנה להודות בכך. "שאלתי אותך שאלה, למה את שותקת?" הוא התחיל לאבד את הסבלנות ונלחצתי, לא רציתי להעיר שדים שלא היו ידועים לי מי הם. "אני מצטערת...פ-" "אני לא אפגע בך," הוא מיהר להגיד. "אני רק מנסה להבין אותך." הוא הרגיע אותי. "טוב לי איתך...בגלל זה אני פה." הפכת להיות השריטה שלי, השריטה העמוקה שלי.

אלינור כולם אומרים שקרני השמש צבעו את שיערה בעצמם, והים הכחול שטף את עיניה- היהלום של אילת ככה קוראים לה כולם. השמיים של אלי נופלים על ראשה כשאחיה, אהוב ליבה, שגידל אותה מאז היתה תינוקת- נהרג. השמיים של אלי נעלמים לגמרי כשעומרי, חברו הטוב, בו הייתה מאוהבת בסתר כל השנים משאיר אותה לבד בתוך כל הכאוס, ועוזב הרחק מעבר לים. אלי מוצאת את השמיים שלה מחדש בבית הכנסת. שמתקרבת לאלוהים ששוכן בהם. מנערת השמש הנצחית של העיר אילת היא הופכת להיות אשת משפחה ורעיה של רב. בוקר אחד היא קמה ובורחת חזרה אל החופים והים הפתוח הרחק מהקהילה הסגורה. על ידיה ביתה הקטנה ובליבה פחד שמאיים לשבור את כולה. אלי וייסמן, חוזרת לאילת כאלינור וסרמן . היא לא דומה לנערת השמש שהותירה מאחור. כעת, כל מבוקשה הוא לגונן על ביתה הקטנה ולשרוד את יום המחר. כך לפחות חשבה. עד שדמות מעברה הרחוק, זה שרוקן את המעט שנשאר בליבה חוזר יחד איתה אל נוף ילדותם. מי ידע שההסטוריה והעתיד גם יחד יכולים להשתנות בהווה אחד?

ליילה תומפסון, בחורה שקטה ורגועה. בעלת שיער שטני ועיניים כחולות כים. בת 24, ובדיוק אמורה להתחיל עבודה חדשה בפעם הראשונה בחברה גדולה. לא, זו לא עבודת חלומותיה, אבל היא צריכה לכלכל את עצמה וזו העבודה היחידה שהתקבלה אליה. מזכירה, מזכירת המנכ״ל. ליילה עוד מצעירותה תמיד חלמה להצליח בחיים. אולם הדרך לשם השתבשה לה. בחור אחד, קאי די-ליאון, שלמד בכיתתה שבע שנים קודם לכן, בגיל 16-17. הוא הצליח לגרום לה בפעם הראשונה להרים את עיניה הכחולות מהספרים, ולרגע, לרגע לא לחשוב על לימודים. הוא היה הכל בשבילה. היא אהבה אותו. אך חבורתם נקטעה ברגע אחד. תאונה קטלנית. קאי נפצע ואיבד את זכרונו ואת כל מה שקשור אליה. באותה נשימה עזב עם הוריו לאיטליה, שם נולדו הוריו, משאיר את ליילה מאחור. העזיבה של קאי הייתה קשה מנשוא. ליילה סיימה את הלימודים בציונים מדורדרים, וכמובן שלא התקבלה לאן שרצתה. היא לא זכתה לראותו שוב. כך קאי נשאר בגדר זיכרון. זיכרון ילדות. -- טריגר: תוכן מיני, לא מפורט יותר מדי, אך קיים ועוד טריגרים נוספים