אזהרות טריגרים: אופל וכל מה שנלווה אליו. מה אני עושה כאן? לו הייתי חכמה, הייתי סבה על עקביי עוד לפני שנכנסתי לכאן. בורחת כל עוד נפשי בי, ולא בוחרת להיכנס במודע לכלא בו משעבדים מוחות. אני פוחדת, אבל התכוננתי לזה במשך שנתיים. חלמתי על הרגע שאדרך כאן. אני לא מתכוונת להוריד את הראש ולא להראות חולשה. אני כאן מסיבה מסויימת, ולא אעזוב את כותלי המבצר המחורבן הזה, שמגדיר את עצמו כאקדמיה הטובה בעולם למנהיגים עד שאמצא את מה שאני מחפשת. אותו.

-גמור- בין מור ודניאל יש יריבות רבת שנים, הם לא מסתדרים כבר מהיום הראשון בחטיבה. מור היא נערה טיפוסית, עם שני הורים שלא בדיוק מתפקדים וחבורה אוהבת ותומכת שכבר מזמן הפכו למשפחה האמיתית שלה. והיא תגן עליהם מפני הכל, כולל מפני נערים טיפשים כמו דניאל מזרחי. דניאל הוא היפיוף של שכבת יב׳, עם מאה אחוז ביטחון עצמי ואפס אחוז נחמדות הוא מחזיק את כולם בכף ידו, ולעומת מור הוא האחד עם חברים מזויפים ומשפחה אוהבת ותומכת. דניאל לא אוהב את מור, בכלל. וגם מור לא בדיוק מחבבת את דניאל. אבל לכו תדעו, דברים משתנים. קרדיט לעיצוב הכריכה lili20083❤️

#1 In 15 Stories Category: Life, LoveStory, Change, Army, Hope, BestFriend, Forever, Trust, Strong, Friends, Together, Family, Truth, Hope, Truth. + מקום ראשון בקטגוריית ׳דרמה׳ (בעברית). (At least 2-5 categories at the same time, every time) #2 In BadBoy Story's Category. #3 In Romance & Drama Story's Category. "למה שיקרת לי? למה השארת אותי לבד דניאל?" שאלתי כשהדמעות חונקות את גרוני "למה קפצת בשביל להציל אותי למה? לעזאזל דניאל". והנה שוב אחרי שהצלחתי סוף כל סוף לעצור אותם, הדמעות שלי חזרו ובגדול. מי שתמיד הייתי מסתכלת עליו בהערצה, מי שבשבילי היה.. בלתי מנוצח.. מי שהיה הסופרמן שלי! כבר לא היה. "למה אתה תמיד חושב שאתה יודע הכל? שאתה יודע מה הכי טוב לי?" שאלתי ומשכתי באפי "אתה אגואיסט שחושב רק על עצמך! אתה לא רוצה לחיות בלעדי אבל אתה לא חושב על הכאב שאני ירגיש כשאני אהיה בלעדיך" אמרתי בבכי "לא אכפת לך מהכאב שאני מרגישה עכשיו.. כל הזמן הזה.. היית שקרן". "אני אמורה להגיד לך תודה שהצלת את החיים שלי, אני אמורה להיות שמחה שנשארתי בחיים.. אבל אני בדיוק ההפך מזה דניאל" ---------- האם אפשר לרפא לב שנשבר כתוצאה ממשהו בלתי הפיך?

נקמה. נקמה היא תגובה של אדם למעשה עוול שנעשה לו. נקמה היא פוגענית, מזיקה ומטרותייה הן ברורות : לפגוע ולגרום סבל דומה לסבל שכבר נגרם מלכתחילה, אולם לפעמים הנקמה מתבצעת עקב אי- הבנה ותוצאותייה יכולות להיות אכזריות.. אודל חזן, נערה יפהפיה ועדינה הנמצאת בגיל ההתבגרות ובשנתה האחרונה לסיום הלימודים בבית הספר. אודל בחורה מאוד מיוחדת, אחראית ובוגרת שדואגת תמיד לשמור על עצמה. החיים שלה יפים בסך הכל, היא בתו של מאמן קבוצת הנוער הפועל ראשון לציון ובת זוגתו של קפטן הקבוצה. אך החיים שלה משתנים ומסתבכים, כאשר הוא נכנס לחייה. אליאב סוויסה, גבר צעיר ומרשים ממשפחה בעייתית. אליאב הוא גבר שלעולם לא ניהל קשר רציני עם נשים ולכן, לא ידע בכלל מה אלה רגשות ומהי אהבה. החיים שלו הכו בו בגיל מוקדם מאוד והוא הספיק להיחשף לעולם שכולו רע ואפל. אליאב מגיע בתור שחקן חדש לקבוצת הנוער הפועל ראשון לציון כאשר הוא השחקן הבוגר מכולם בגילו. ובין כל הבכי, הצחוק, השמחה והאכזבות - מה קורה כשנרקם רומן מסעיר ולוהט בין השניים? אז, מגיע מישהו שעומד בשקט, מסתכל מהצד ומחכה לזה, לנקמה הגדולה. וככל שאהבתם גוברת, כך הנקמה מתקרבת.. _________________________________ תאריך הפצת הסיפור - 1.4.18

#הושלם# מארס היא בחורה רגילה למדי. היא לומדת בתיכון, עובדת בבית קפה בזמנה הפנוי, וחולמת להיות זמרת. יום אחד, התרחשויות משונות ובלתי צפויות משנות את חייה של מארס לחלוטין: היא מוצאת את האמת לגבי העבר שלה, וכנראה שגם לגבי העתיד שלה. לראשונה, היא שומעת על קיומה של ממלכה קסומה ביקום מקביל ששמו אנקלדוס, ממלכת דימוס. מתגלה לה שהוריה שלטו בממלכה, מה שהופך אותה ליורשת הכס. באותו היום, היא מאבדת את כל מה שאי פעם היה חשוב עבורה. מארס מבינה שיש באפשרותה לשלוט בכוחות מיוחדים ובלתי רגילים, אשר ניתנו לה מהיצורים השמימיים. ושישנם אנשים נוספים כמוה. יחד, בידיעה שאין דבר חשוב שיכול להחזיק אותם בעולם שלהם, הם יוצאים למסע אחרי חפצים יקרי ערך. החפצים שאמורים לעזור להם לכבוש את דימוס, השרויה תחת שלטונם של אויביהם. עתה, כשנודע לה לאן היא שייכת ומה היעוד האמיתי שלה, מארס מוכנה להתמודד עם גורלה.

אנה היא נערה מרדנית ובעלת פתיל קצר מהעיר לונדון. להוריה נמאס מההתנהגות המופרעת שלה והם מחליטים לשלוח אותה לפנימיה אקדמית מרוחקת, נטולת כל קשר אל העולם שבחוץ. כשהיא מגיעה לאקדמיה, אנה מתחברת עם חבורה מסתורית אך נחמדה ואפילו מסתבכת במשולש אהבה סוחף. מצד אחד יש נער חכם ונחמד, אך מהצד השני, מתבודד לו נער אדיש ומסקרן. האם אפשר להיות מאוהבת בשני נערים בו - זמנית? איך יודעים מתי זו חברות קרובה ומתי זו אהבה? בזמנה באקדמיה, מגלה אנה את האמת על חבריה ואפילו על עצמה. בסיפור יהיה אהבה, חברויות אמיתיות, קשיים, מתח והכי חשוב על-טבעי. * שפה בוטה * אלימות *לקחתי השראה מהספר "תיכון לילה" ממליצה עליו מאוד!* #1 ב: רומנטיקה, פנטזיה, מלאכים, bad girl, שדים, על טבעי, פנימיה, בית ספר, משולש אהבה.

את מכירה את התחושת מחנק הזו? הטמפרטורה הגבוהה הזו שהגוף שלך מרגיש כאילו הגיע לנקודת רתיחה? הוא שולח ידיים וחונק לי את כל דרכי הנשימה. רעד וצמרמורות, כלוב פרפרים שנפתח בתוך הבטן שלי. במקום זה הייתי מעדיפה לקבל אגרוף חזק. אמרו לי שהוא מסוכן וכנראה שיביא עליי רק מוות, הוא היה הגבר הכי מושך שפגשתי בחיי. מלא בטחון ועוצמה. הוא היה אסור. בתכלית האיסור. אליאב דהן היה כל זה. האיש שהחזיק את כל העולם התחתון, ואני יכולה להשבע שהוא עשה את זה כשהזרוע החזקה שלו הייתה קשורה מאחור. ואהבתי את זה, כל כך אהבתי את זה. מי לא אהב כשאסור?

ספר ראשון מתוך סדרת "המלאכים והמיועדים" *הושלם* קראו -עדכון- כדי לשמוע על שכתוב הסיפור ~ אוולין ריידר היא בחורה רגילה למדיי שלאחרונה סיימה תיכון. חייה רגילים ושארית חייה כבר מתוכננים בראשה, אך מה שהיא לא תיכננה זה שבחור כמעט וחטף אותה בלילה חשוך בו חזרה לביתה. כשהדודה שלה אנה מבינה מה קורה היא מספרת לאוולין שהיא ׳מיועדת׳ למלאך. מוזר, אה? זה גם מה שהיא חשבה, אך מהר מאוד הכל מתברר כנכון ובואו נגיד שהיא לא קיבלה את זה כמו שצריך. אוולין לא רוצה להיות ׳מיועדת׳ למישהו, או יותר גרוע למלאך יהיר, קר לב ורכושני, היא רוצה להחליט בעצמה למי תיהיה שייכת ועם מי תבלה את שאר חייה. לכן היא עושה מה שנשמע אז כרעיון טוב.- היא ברחה. גבריאל, המלאך שלה, אינו אוהב כלל וכלל את מהלכה של אוולין. כשהוא מגיע לביתה ברגע שהשעון מראה שכעת השעה שתיים עשרה-מה שאומר שהיא בת תשע עשרה ושייכת לו- אתם מתארים לעצמכם כמה הוא כועס ומופתע מהצעד שלה. מיד מתחיל מרדף של חתול ועכבר בין גבריאל ואוולין, ובין אנשים רעים אחרים הרוצים במותם. די ברור שזה לא הולך להיגמר בצורה נקייה ויפה.

״אתם לא יכולים לעשות לי את זה!״ צעקתי על אבי בזעם. ״אנחנו כן! את תנשאי לו בין אם תרצי ובין אם לא!״ אחי הבכור אמר לי. ״ממש לא על גופתי המתה!״ צעקתי אוחזת בסכין מושיטה אותו לצווארי. ״אם לא תחזירו אותי הביתה אתם תראו אותי מתה!״ שאגתי בזעם. ״כי לי אין מה להפסיד עכשיו אני לא מתכוונת לחיות כל חיי כאומללה.״ אמרתי כשאני מכוונת את הסכין לעורק הראשי שלי. ״את לא תעזי!״ הוא אמר כשעיניו מלאות בזעם אותו האחד שכל כך שנאתי. אני לא אסלח לאחים שלי ולהוריי לעולם כי חיי נגזלו ממני ברגע המקולל הזה שפגשתי אותו!!

סיליה מינור אף פעם לא הייתה כמו כולם. היא תמיד הייתה שונה ובולטת, כמו ירח בים של שמשות. אך באותה המידה שבה היא רוצה להיות כמו האנשים שסביבה, הם מבחילים אותה. היא שונאת אותם בכל ליבה, ועם זאת משתוקקת להיות כמותם. אבל היא יודעת שהיא לעולם לא תהיה כמו כולם. היא רק לא יודעת למה.