ג'ין תפס בחולצתי והרים אותי למעלה עד שרגליי כבר לא נגעו בקרקע, ניסיתי להדוף אותו אבל...איך שמוק כמוני יצליח להדוף קפטן של נבחרת כדורגל?. התחלתי להניע את רגליי במטרה לפגוע ולבעוט בו אבל זה לא עבד והוא כתגובה רק חייך , ניסיתי לפנות להגיון שלו ולדבר איתו "תפסיק כבר ותוריד אותי!!" צעקתי עליו הוא התחיל לצחוק צחוק שנראה טיפה..פסיכי ופה כבר הבנתי שאין עם מי לדבר . דיי אני לא יכול יותר אני לא עשיתי לו כלום והוא מתנכל אליי, מה זה בגלל איך שאני נראה? בגלל מי שאני?? שאני הומו??? בשלב הזה כימעט בכיתי אבל ניסיתי לעצור את זה, אני לא רוצה שהוא יראה אותי במצב שביר "מה כבר עשיתי לך שאתה כל הזמן מציק לי?" כמה דמעות בוגדניות ירדו מעיניי בלי משים לב. הוא נשק ללחי אני רק הרמתי גבה,מה קרה כאן הרגע? הוא הניעה את ראשו לשלילה "עוד לא הבנת את זה נואל?" הוא שאל והתקרב לאוזני מה עוד לא הבנתי? מה הייתי צריך להבין? ☠הזהרה:☠ 18+ (אוליי) ©

ניית'ן עובר לארצות הברית לאחר שעבר התעללות בבית ספרו הקודם בנורווגיה. הוא מגיע כבוי ושבור לפנימייה החדשה. ניית'ן היה בטוח שחייו ישובו לשגרה, אך משהו מפתיע משנה לו את כל הציפיות... קריאה מהנה! #מקום 8 בקטגוריית boyxboy# יש עכשיו סיפור המשך:) *גמור*

״אתה לא מושלם טוני,״ הוא מחזיק את ידי בעדינות. ״אף אחד לא מושלם.״ הוא לוחש וכל מילה שלו גורמת לעוד דמעות מלוחות לזלוג מעיניי האדומות. ״אבל אני חייב להיות,״ אני מתנשף ובראשי אני מדמיין שאני צועק וזועק. ״אני חייב להיות מושלם. אני לא יכול לחיות בידיעה שמשהו בי לא בסדר.״ אני מושך את ידי מידו במהירות ובפחד, כאילו היא להבה שתשרוף אותי במקום. ״אתה אוהב אותו נכון? אל תחשוב על העובדה שהוא גבר. אתה אוהב אותו?״ הוא שואל. ״כן.״ -- טוני סטארק הוא נער מוצלח שנולד להורים מוצלחים. חייו מתנהלים כמו שהוא מתכנן- להצטיין בלימודים ולרצות את הוריו. אך דבר אחד הוא לא תיכנן והוא לפגוש את סטיב רוג׳רס. Cover by- AmoraTheEnchantres

ידו אחזה בידי בחוזקה, משכה אותי החוצה לכיוון שערי בית הספר ומצאתי את עצמי נזרק לרכב שחור ומפואר. הוא התיישב לידי לפתע ופלטתי יבבה שקטה כשתפס בפניי, "אני רוצה לראות אותך מעז לזוז מכאן." הוא אמר בקשיחות וסטר לפניי בחוזקה. ---------------- לתשומת ליבם של הקוראים, הסיפור מכיל: *שפה בוטה *שימוש באלכוהול *תכנים מיניים (מפורטים) *מקרי אלימות (מפורטים) *!*בסיפור יהיו קטעים סדיסטיים, לכן כל מי שלא מוצא חן בעיניו זה לא המקום בשבילו. שתהיה לכם קריאה מהנה♡ כל הזכויות שמורות לי ואין להעתיק או לשכפל.

לואי לא רץ. אף פעם. גם לא אם יאיימו עליו ביריות אקדח. ובכל זאת, ביום שלישי שלאחר הסופה, הנער זהוב השיער טס במסדרונות בית הספר (עד כמה שהוא מסוגל לכך), כשבידיו מתנוסס דף - כמו דגל ניצחון. הוא שוב שכח לקחת את התרופות שלו. הוא שוב מדבר על חייזרים. ~~~~ *מקום ראשון בתחרות ה FuVision מקום שני בתחרות ה m'a competition זוכה בתחרות העשור של וואטפד

פאנפיק מקורי על ליאם פיין וזאיין מאליק. אזהרות תכנים מיניים שפה גסה אלימות ©2004stories

*סיפור מתורגם* מי בכלל ידע שהכל יתחיל מחנות קפה ואיחור לבית הספר?