ליילה תומפסון, בחורה שקטה ורגועה. בעלת שיער שטני ועיניים כחולות כים. בת 24, ובדיוק אמורה להתחיל עבודה חדשה בפעם הראשונה בחברה גדולה. לא, זו לא עבודת חלומותיה, אבל היא צריכה לכלכל את עצמה וזו העבודה היחידה שהתקבלה אליה. מזכירה, מזכירת המנכ״ל. ליילה עוד מצעירותה תמיד חלמה להצליח בחיים. אולם הדרך לשם השתבשה לה. בחור אחד, קאי די-ליאון, שלמד בכיתתה שבע שנים קודם לכן, בגיל 16-17. הוא הצליח לגרום לה בפעם הראשונה להרים את עיניה הכחולות מהספרים, ולרגע, לרגע לא לחשוב על לימודים. הוא היה הכל בשבילה. היא אהבה אותו. אך חבורתם נקטעה ברגע אחד. תאונה קטלנית. קאי נפצע ואיבד את זכרונו ואת כל מה שקשור אליה. באותה נשימה עזב עם הוריו לאיטליה, שם נולדו הוריו, משאיר את ליילה מאחור. העזיבה של קאי הייתה קשה מנשוא. ליילה סיימה את הלימודים בציונים מדורדרים, וכמובן שלא התקבלה לאן שרצתה. היא לא זכתה לראותו שוב. כך קאי נשאר בגדר זיכרון. זיכרון ילדות. -- טריגר: תוכן מיני, לא מפורט יותר מדי, אך קיים ועוד טריגרים נוספים

״רגע״ התחנן. "פאק, אני מצטער! תן לי להתנצל!״ מלמל בפאניקה והרים את ידיו. המילים שלו הפכו לרעש מטריד בראשיי, אני לא אסבול את זה שמשקרים לי. החיילים שלי אמורים להגן על אחיי, זה העבודה הדפוקה שלהם. הנחתי סיגריה בין שיניי ואת אצבעותיי על ההדק אך לפני שהספקתי ללחוץ על ההדק צלצול הטלפון ניגן ברקע. ״מהר.״ נהמתי. ״היא ברחה.״ שיניי נסגרו והסיגריה נחצתה לשתיים. אני אברר מאוחר יותר מי היה אחראי לזה שהם הותקפו, עכשיו הדבר היחיד שמעניין אותי זה לאן היא ברחה ולמה. הורדתי את האקדח בחזרה למקומו. ״האישה שלי הצילה אותך, זה לא יקרה עוד פעם.״ מלמלתי קולי קר כקרח וראשי מתמלא במחשבות. עליתי על האופנוע ונסעתי לפי המיקום שלה. לא התחרטתי לרגע על כך ששמתי בטלפון שלה אפליקצית חיפוש.

מיה היא בחורה שלא תמיד הייתה במרכז העניינים. היא שנונה, עצמאית וכנה. לאחר שברון לב שהותיר אותה חשדנית והרוסה, מיה נחושה לא לתת לזה לקרות שוב. אחרי סיום התיכון, מיה התחילה לעבוד באולם אירועים שרק אנשים בעלי הון יכולים להרשות לעצמם לחגוג שם, היא גם לומדת למה היא מתעבת אותם כל כך. בעקבות העבודה החדשה היא לומדת דברים על עבר משפחתה ועליה אך כשהיא מוצאת את עצמה במיטה זרה עם בחור שלא זר לה היא לומדת גם על הגבול שבין אהבה לשנאה. ספוילר קטן: הוא מאוד דק. #מילים גסות, תכנים אלימים ומיניים.

-גמור- סהר היא נערה בשנתה האחרונה ללימודים, בחורה דעתנית שאומרת את שעל ליבה תמיד. היא אוהבת ללמוד, היא אוהבת את החברות והמשפחה ויותר מהכל היא אוהבת את בר, החבר שלה. בר הוא ילד שטותניק, שונא ללמוד ואוהב את סהר, הם תמיד מאזנים אחד את השנייה וזה מה שהצליח להחזיק אותם שלוש שנים כמעט מושלמות ביחד. זה לא נראה כאילו הקשר שלהם יגמר אי פעם. בר עושה טעות שעולה בקשר הארוך שלו עם סהר ובייחוד באמון שלה, וכשירצה אותה בחזרה הוא יבין שהדרך חזרה ללב שלה הרבה יותר קשה ומסובכת משזכר.

כשאדם רוצה להתפרק הוא צורח, או בוכה, או כותב. אצל קימברלי רייסון המצב קצת שונה, כי הדבר היחידי שעוזר לגוף שלה להרפות ולמועקה הכבדה שבגרונה להתמוסס, היא נשיקה- איתו. ❞ שפתינו נעות בתיאום מושלם. אני עוצמת את עיניי וכך גם הוא. כל המחשבות, החששות, העצב..הכל מתפוגג בשנייה. אנחנו מתנתקים בשקט. מביטים בשמש שהפכה בינתיים לאדומה ומתחילה להיעלם לה אל תוך הים הכהה. אני נושמת עמוק ועוצמת את עיניי. סוף סוף התפרקות. ❝ #1 רומנטיקה

'אם חשבתי שהוא ירחם עליי טעיתי ובגדול, המגע העדין שלו הטעה אותי והוא רצה להבהיר לי את זה... והוא בהחלט הבהיר את המסר.' הוא רוצה והוא אוהב שמפחדים ממנו, המראה שלו משדר משהו מאיים אך יפה כאחד. עם סקוט פורס לא כדאי להתעסק, הוא מוכר בתור צרה אחת גדולה, עדיף לעשות איתו עסקים מאשר להפוך אותו לאויב כי אם תהיה האויב תצטער על כך למשך שארית חייך. ניסיון שלו להכיר בחורה תמימה גרם להתחלת מלחמה שבה מיה גיבס לא מוכנה להפסיד. רק דבר אחד היא לא ידעה לפני שהחליטה להתחיל אותה- איתו לא מתעסקים. ואם הוא מכוון למטרה הוא פוגע בה. "קלטתי אותך מתקשה." אמר וחייך, חושף גומות עמוקות וכובשות בדיוק כמו החיוך שלו. לא יכולתי שלא לחייך אליו מעט. "הסוד הוא לצפות את העתיד." 14+

הושלם. לריאן ודין היו החברים הכי טובים מאז שהם זוכרים את עצמם. לילה אחד של יותר מידי שתייה שם את הקשר בניהם במקום מביך במיוחד. הם מוצאים את עצמם מתגלגלים לקשר מסוג חדש - הם עדיין ידידים הכי טובים, אבל עכשיו הם גם שוכבים יחד, ואסור שאף אחד ידע על זה. ״לפעמים טעויות הן הדבר הכי נכון שעשינו."

הוא התכופף להסיר לי את המסכה והסטתי את הראש הצידה "בבקשה לא" "למה לא?" חייכתי "אני רוצה להישאר בסוד" מלמלתי והוא הביט בי כסקרן אבל חיוך עדין עשה את דרכו על פניו "הסוד הקטן שלי?" צחקתי "לא זכור לי שאני שלך" "את יכולה להיות" הבטתי בעיניים כחולות מרתקות וחייכתי חיוך ביישן ולפני שהספקתי לשנות את דעתי עמדתי על קצות האצבעות והצמדתי את השפתיים שלי לשלו. נפרדנו ופעם נוספת הוא הושיט את ידו מנסה להוריד את המסכה ואני אחזתי בידו "פעם שנייה פסילה" מלמלתי לוקחת צעד אחורה ובורחת שומעת אותו קורא לי ולא הסתובבתי אחורה. אני ידעתי מי הוא אבל הוא לא ואם הוא ידע את הסוד שלי הוא יברח לכיוון השני, אם הוא ידע שאני אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלו.

קרה לכם פעם ששנאתם בן אדם כל כך עד שרציתם להפיל עליו את כל הסניף של איקאה? כן, זה נשמע מאוד ספציפי ומוזר אבל יש הרבה דברים כבדים שם אל תזלזלו... עכשיו תנסו לדמיין שהבן אדם הזה שהרגע פירקתם לחתיכות - הבנתם? לא? לא משנה - לא עוזב אתכם לרגע, בכל מקום שתפנו הוא נמצא שם אין דרך להיפטר ממנו מה אז תעשו? עצה שלי: אל תתאהבו בו. הספר מכיל אלימות מילולית, תכנים מיניים, תקיפה מינית וחמידות יתר ⚠️14+⚠️