Avivrefaeli's Reading List
7 stories
פרפרים לבנים by RoniSaB
RoniSaB
  • WpView
    Reads 1,451,689
  • WpVote
    Votes 75,382
  • WpPart
    Parts 128
״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋
לאחות את השברים (סיפור גמור) by lia13love
lia13love
  • WpView
    Reads 177,889
  • WpVote
    Votes 11,687
  • WpPart
    Parts 32
יקיר הוא התלמיד הכי בעייתי בתולדות כפר הנוער ״אורנים״,הוא נשאר כיתה בזמן שחבריו לשכבה ברובם מצליחים להשתקם מהריסות חייהם ולהתגייס לצבא. תמר היא נערה קשוחה שמסתירה בליבה את הסוד האפל שלה,תמר מגיעה ל״אורנים״ על תקן בת שירות בשנתה הראשונה לשירות. מהר מאוד היא מבינה לאן הגיעה,ושיקיר לא הולך לעשות לה חיים קלים... ״אני מזהירה אותך מראש, שכבת י׳ב השנה מאוד...״היא מחפשת את המילים, ״מאוד מאתגרת,ובמיוחד תלמיד אחד״. לפתע נער גבוה ורחב בגופו נעמד כחוצץ בין שנינו,הוא מביט ישירות בעיניים והמבט שלו הוא בגווני אפור ירוק. ״אני אקצר לך את זה ריקי״הוא מסובב את ראשו אל המנהלת שעומדת מאחוריו, ״אני יקיר,ואני התלמיד האחד הזה.״הוא טוחב סיגריה לפיו,מעביר בי מבט ואז במנהלת ועוזב את המקום.
בלו ג'יי | Blue Jay by hadas222
hadas222
  • WpView
    Reads 167,247
  • WpVote
    Votes 12,256
  • WpPart
    Parts 47
האם שני הפכים מוחלטים יכולים להתאהב באותה אחת? ❞כל החטאים שלי, כל הדרכים המלוכלכות, אני אקח אותם איתי לגיהינום, שם הדרך רצופה כוונות טובות.❝ אוֹן נח הוא ילד שמנת, הוא רגיל לקבל כל מה שהוא רוצה; ממותג הנעליים עד למרצדס הכי חדישה. בתור אחד שכסף לא משחק אצלו תפקיד, הסיפוק שהוא מוצא זמני וחייו הם רדיפה בלי פוסקת אחר הריגוש הבא. הוא חסר אחריות ומכור לסכנה, מה שהוא לא יודע, זה עד כמה סכנה יכולה להיות מתעתעת ובאופן פשוט למדי יכולה להיות כל אחד. או אחת. ❞הוא בכה על הכל ובכה על כלום בו זמנית, ואני רציתי להוציא את הלב שלי ולתת לו אותו כי אולי באיזשהו עולם הלב שלי פחות שבור משלו.❝ החיים של אוּרִיאֵל גואטה התפרקו מולו כאשר איבד את שני הוריו. כעת, הטיפול בשני אחיו הקטינים באחריותו. בתור לוחם שייטת לשעבר ונפש חופשייה, אט אט אוריאל מסתגל למציאות החדשה ומבין שהחיים כאפוטרופוס הם לא עניין של מה בכך. על אף החלטתו של אוריאל להתמקד בטובת אחיו, לגורל החלטות משלו. ⚠️ לא סיפור על הומואים. אזהרת סמים, מין וקללות.
הָעוֹלָם שֶׁבֵּינֵינו by Valery__XOXO
Valery__XOXO
  • WpView
    Reads 162,607
  • WpVote
    Votes 923
  • WpPart
    Parts 19
*הסיפור נמצא בתהליך שכתוב* לא מתכננים להיכנס אל תוך מערבולת. גם ג'נאורי גרייסון לא תכננה, אך נראה שלא תמיד דברים הולכים כפי שמתכננים, במיוחד לא כשמדובר באוגוסט ריברס. כל מה שהיא יכלה לחשוב עליו לפני שהתקבלה לתיכון היוקרתי של גרינפלד הוא רק הדאגה למשפחה קשת היום שלה; לאחיה התאום שמסתבך כמו תמיד, למחויבות שלה בפני הוריה, למכתבי החובות מהבנק שתלויים על המקרר הריק וכמובן גם לעבודות המרובות אותן היא סוחבת על עצמה מזה שנים. כל זה הפך לנורמה, חוב אותו היא צריכה לשלם מתוך אהבתה וכבודה למשפחתה - משפחת הגרייסונים המוכרת הכוללת את אמה המרוחקת, את ארבעת אחיה ואביה שמעדיף לשתוק מאשר להחליף איתה מספר מילים. היא לא מתלוננת, היא רגילה להסתדר לבד. רק שהכל משתנה ברגע שהיא מקבלת את הצעתו של אוגוסט, הבן של ראש העיר. הבחור עם ההבעה החתומה, הקפוצ'ון השחור והציורים המוזרים. הצעה, אשר תשנה את תבנית חייה מן הקצה אל הקצה. ® מכיל תוכן מיני. ®כל הזכויות שמורות אך ורק לכותבת.
A Taste of Sin (Sin #1) by bourbonvanilla
bourbonvanilla
  • WpView
    Reads 17,543,128
  • WpVote
    Votes 636,513
  • WpPart
    Parts 56
She wants to escape it all. She runs from it. She gets a chance to leave it all behind. And she does, without thinking twice. Gabrielle leaves France, her home country, when she finds an offer to babysit in London. She doesn't have a lot of experience with kids, but she's willing to do whatever it takes to just disappear from the world she somehow got sucked into. She comes to a rich family, who has a daughter and a son. She gets a big surprise when she arrives there. The little girl might be little indeed, but the son is nothing like she expected. He's all tall and broad with tattoos marking almost every inch of his skin. And he screams bad news. Alexander shows he doesn't like Gabrielle from the first time he sees her. However, they somehow just can't ignore each other as much as they'd like to, even though Alexander told Gabrielle to never involve in his business. But her being stubborn and fearless, she quickly finds out why people call him 'Sin.' *WARNING! This story contains a strong language and violence.* *The Literary Awards 2017 winner Cover by @ForeverIsland
When the Sun Sets by bourbonvanilla
bourbonvanilla
  • WpView
    Reads 414,395
  • WpVote
    Votes 17,454
  • WpPart
    Parts 43
I meet him at the right time. Or a completely wrong one, depending on the perspective you look from. I am not the one to fall head over heels in love with someone and he is not the guy someone should even fall in love with. But there are all the witty comebacks, the unplanned meetings at the bar, the rides on his motorcycle, all the laughs we share before the morning ... It does something to both of us. It changes us to the extent where we suddenly can't live without all of this. He is not a good guy. He's as bad as it gets. But he's perfect for me. I want to believe our story is a modern fairy tale with a more realistic ending. You won't get the princess-prince bullshit from me. You'll get it how it is with no sugar-coating. I was no princess and he was no prince, yet we still had something beautiful going on. For a while, at least.