בגיל עשרים זואי פוסטר סוף כל סוף מוצאת את מה שהיא השתוקקה לו במשך זמן רב מדי - היא מוצאת אהבה. ולמרבה ההפתעה, היא מחליטה לפעול למענה. נמאס לה להיות הבחורה הביישנית והנאה שלא עושה דבר למען עצמה. היא בטוחה שהפעם זה הסוף; הסוף לכל החיפושים. הפעם היא מצאה את אהבת חייה. הפעם היא מצאה את האהבה הראשונה שלה. ביום בהיר אחד, על ספסל באמצע פארק הומה בלב ניו-יורק, היא מוצאת את האדם שישבה את ליבה. טד באטלר הוא בחור בן עשרים וחמש שנזרק על ידי בת זוגו. זו לא תפנית גדולה במיוחד בחיים שלו. בשלב הזה של חייו, כבר לא אכפת לו מכלום. פגישה מקרית עם בחורה שמושכת את תשומת לבו בפארק מובילה אותו למרדף אובססיבי על ליבה, ורק הוא מבין עד כמה רחוק הוא מסוגל ללכת.

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋

ספר ראשון מתוך סדרת "המלאכים והמיועדים" *הושלם* קראו -עדכון- כדי לשמוע על שכתוב הסיפור ~ אוולין ריידר היא בחורה רגילה למדיי שלאחרונה סיימה תיכון. חייה רגילים ושארית חייה כבר מתוכננים בראשה, אך מה שהיא לא תיכננה זה שבחור כמעט וחטף אותה בלילה חשוך בו חזרה לביתה. כשהדודה שלה אנה מבינה מה קורה היא מספרת לאוולין שהיא ׳מיועדת׳ למלאך. מוזר, אה? זה גם מה שהיא חשבה, אך מהר מאוד הכל מתברר כנכון ובואו נגיד שהיא לא קיבלה את זה כמו שצריך. אוולין לא רוצה להיות ׳מיועדת׳ למישהו, או יותר גרוע למלאך יהיר, קר לב ורכושני, היא רוצה להחליט בעצמה למי תיהיה שייכת ועם מי תבלה את שאר חייה. לכן היא עושה מה שנשמע אז כרעיון טוב.- היא ברחה. גבריאל, המלאך שלה, אינו אוהב כלל וכלל את מהלכה של אוולין. כשהוא מגיע לביתה ברגע שהשעון מראה שכעת השעה שתיים עשרה-מה שאומר שהיא בת תשע עשרה ושייכת לו- אתם מתארים לעצמכם כמה הוא כועס ומופתע מהצעד שלה. מיד מתחיל מרדף של חתול ועכבר בין גבריאל ואוולין, ובין אנשים רעים אחרים הרוצים במותם. די ברור שזה לא הולך להיגמר בצורה נקייה ויפה.

*מקום #1 בספרות נוער לראשונה ב 13/08/17 ועוד הרבה פעמים* כמה רחוק את מוכנה ללכת בשביל משחק? אלי תמיד פחדה לרדוף אחר מה שהיא רוצה, לומר את מה שהיא חושבת ולעמוד על שלה. היא הנערה שנמצאת מאחורי הקלעים, בה אף פעם לא מבחינים (ובמיוחד לא קית', הקראש הנצחי שלה ) אך כל זה משתנה כאשר אלי נסחפת אל משחק אתגרים בין לילה, אשר יערער את כל מה שאי פעם האמינה בו. וכאשר דרכיהם של אלי וקית' מצטלבים שוב ושוב במהלך המשחק, לא יקח לה המון זמן לגלות שהיא לא היחידה המסתירה סוד אפל בליבה. ~~~ "זה מה שהם עושים. הם משיגים כל פרט מידע עלייך; הם יודעים ממה את מפחדת, מה את מסתירה, על מה את חולמת. הם מנסים למשוך אותך מהמקום הבטוח שלך, לאתגר אותך. והם בחרו בך מסיבה מסויימת.״ ~~~ תחילת הסיפור: 18/04/17 :) סיפור של מתח, אקשן ורומנטיקה. סיפור גמור! (קיבלתי השראה מרעיון המשחק בסיפור "משחקי חובה", וסביבו יצרתי את העלילה והדמויות שלא נתנו לי לישון כל הלילה. ואני מקווה שתהנו!)