"תעזוב אותו!" צעקתי לא מבינה איך אני בכלל מעיזה. "מה אמרת?" הוא אומר מתקרב אליי עם מבטו הקר ועיניו האפורות. מנורת הרחוב מאירה על פניו כעת, כך שאני יכולה לראות את תווי פניו טוב יותר. עיניו האפורות נראות כעת מעט יותר מקודם. אני מנחשת שצבע עיניו משתנה לפי רגשותיו ועכשיו הוא לוודאי כועס, לכן הן נראות כהות יותר. לסתו משורטטת כך שנדמה לי שאם אעביר את האצבע שלי עליה, אני אחתך. עצמות לחיו בולטות, אבל לא יותר מידי, במידה המחמיאה לו. שפתיו מלאות ובשרניות, כאלה שלכל בחורה יתחשק לנשוך מעט, בשרניות ואדומות מעט. אפו מעט סולד בצורה המחמיאה לפניו. שיערו השחור, שחור פחם, שופע ונראה כל כך רך ונעים למגע כך שאני רק רוצה להעביר את ידי בשיערו. אני משתחררת מן הבהייה בה שהיתי לרגע מיופיו המהפנט. "ת-תעזוב אותו... א-אני אביא לך את הכסף." ----- הכירו את לאלי מילר, בחורה רגילה שלא יודעת מה צופן לה הגורל. אחרי משמרת לילה, היא מצפה לחזור לביתה כרגיל, אבל אז היא פוגשת באדריאן סמית'. ומשם... שום דבר לא יחזור להיות רגיל.

"חוק ראשון: לעולם את לא מתנגדת לי, את מצייתת לי ואם לא יהיו לזה השלכות. מובן?" הוא אמר ושתקתי. "מובן?" הוא אמר קצת בצעקה הנהנתי. "חוק שני, את תצטרכי לזרוק את כל הבגדים החשופים שלך, בין אם זה שורטים חולצות בטן שמלות מיני או לא יודע מה" הוא המשיך: "חוק שלישי, אני זה שמחליט עלייך, ואת תתייחסי אליי בכבוד. ואם באלי לשכב איתך אני אעשה את זה גם אם את רוצה וגם אם לא." "חוק רביעי, את לא מעזה לברוח, אנחנו נמצא אותך ואת סתם תקבלי עונש גדול יותר". "חוק חמישי, אם אני אראה אותך עם גבר אחר אפילו רק מדברת איתו אני אהרוג אותו ולך זה יגמר בעונש." הוא עצר. "זהו, אלה כל החוקים, זה לא כזה נורא נכון?" סקיי סטיוארט, נכפתה להתחתן עם ראש המאפיה לוקאס סמית', הבחור שלוקח את כולן ללילה, הבחור המסוכן, שכולם פוחדים ממנו. איך סקיי המתמרדת ולוקאס שבדרך כלל תמיד "השולט" יסתדרו? מקום 1 בחטיפה (28.11.18) מקום 1 בעולםתחתון (13.12.18)

עומרי גונזלס שבקרוב אביו יעביר לו את האחריות על המאפיה הדרומית אך כדי שזה יקרה לפי החוקים הוא צריך להתחתן ולהביא יורש. וכרגע היילי היא המיועדת . מה יקרה שהייתי ועומרי יפגשו? הם יתאהבו? או ישנאו אחד את השני? אזהרה הסיפור עלול להכיל : תכנים מיניים אלימות קללות אונס רצח התמכרות קשה וכו׳... סיפור ראשון !! בהצלחה ליי❤️ ( יש לי שגיאות כתיב , אשמח אם תבליגו לי על זה)

״איזה שטויות את מדברת באמא שלך... איך תזמיני אותי לחתונה שלך- אם אני זה שמתכוון לשבור את הכוס?״ - הרבה יותר מסתם סיפור, רגיל רגיל אבל עם עוד כמה ערכים להמשך החיים.

"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו. אני לא רוצה לראות את המבט העצבני הזה. "תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" הוא צועק. הרמתי את מבטי. "כוסראבק את היחידה שמטריפה אותי ככה, היחידה שמרשה לעצמה לדבר אליי ככה אליסון" הוא אמר כשהוא מרסן את עצמו מכל הכיוונים. "תכבדי אותי כמו שאני מכבד אותך" הוא מתקרב אליי לאט לאט גורם לפרפרים שבבטני להתעורר