תאמינו לי זה לא הולך להיות קל, גם לכם וגם לי. אני רק אומרת שהסיפור הזה לא היה אמור להתפרסם אז אם רואים שגיעות תידעו אותי או תעלימו עין.... (שיט, אני נשמעת כל כך כמו מורה) . אבל נראה שאתם אוהבים אותו ואני מתכוונת להשקיע בו כמה שיותר. אוהבת אתכם. אשמח שתקראו. איזבל סקי.

-"אתה לא בחרת להיות כאן. אבל כמוני אתה חייב ללמוד לקבל את השינוי בחיים שלך" הוא אמר באדישות מסויימת. הרגשתי שהוא כבר מעוצבן. ~"את זה כבר למדתי לקבל..." אמרתי בקור, הדבר היחיד שרציתי לעשות עכשיו זה לברוח. להשאיר הכל מאחור. נמאס לי. -"אין לך שום מקום אחר ללכת! אתה תהנה כאן, סמוך עליי!!" הבנתי שהוא נואש לשנות נושא, אבל הוא עבר את הגבול. ~"אתה לא יודע מה עשיתי בשבילם!" קולי רעם בבקתה הקטנה שלו. "אני הקרבתי הכל בשביל שניהם! אתה אפילו לא יודע מה ראיתי! אתה לא יודע מה עברתי!!" צעקתי עליו וצעדתי לכיוון הדלת. אמנם, רגע לפני שיצאתי- הסתכלתי מעבר כתפי ואמרתי עוד משהו אחד. "אני אחלוק איתך משהו שלמדתי" קולי נטף ארס "אני למדתי לא לסמוך על אף אחד. ומה איתך? אתה לא לומד כלום?" טרקתי את הדלת כשיצאתי מהביתן. החיים שלי השתנו מקצה לקצה בגלל אגדות אורבניות ואלים. ואחד מהם בכלל אבא לי, אתם יכולים לדמיין לאיזה מצב נכנסתי. אין לי כבר מקום בעולם- או יותר נכון, מקום שאני מרגיש בו שייך. כל מה שהכרתי עד עכשיו נעקר מהשורשים. כפי שאתם מדמיינים- אני לא מאושר. *** הספר תחת עריכה כבדה מאוד. תהנו!

מה היה קורה אם אנבת' הייתה נעלמת במקום פרסי? וריינה הייתה מגיעה למחנה החצויים במקום ג'ייסון? ופוסידון היה נחטף במקום הרה? פאנפיק על פרסי ג'קסון בלי לדעת לאן זה ימשיך.