"אני מבין שאתם כועסים,אני מצטער שאני לא מה שרציתם. אני מצטער שאני בשום פנים ואופן לא מוצא חן בעינכם..אני מצטער על שאני מגעיל וטיפש וחרא של בן אדם.על שאני נבלה ואפס מאופס..בסדר? אני יודע את זה. אבל בבקשה תפסיקו להטריח את עצמכם בלהחזיק אותי פה ותשחררו אותי. אני לא רוצה להיות פה קאי.בכלל לא" אני משפיל את מבטי במילים האחרונות. נאנח. "אני לא מאמין לך " אנזו לועג "לא אכפת לי במה אתה מאמין.רק תטיסו אותי חזרה לנונה" אני מבקש "רגע..." קאי מגחך "אתה רציני?" הוא מרים גבות במבט משועשע "כן" אני ממלמל,קם ועולה לחדר שלי

סיפורי הוא די מטורף, סליחה תנו לי לתקן את עצמי, הוא מטורף. מרגע החטיפה כל חיי השתנו, לא האמנתי עד כמה מסובכת אני. התעוררתי ביום הולדתי וגיליתי שאני לא מי שחשבתי שאני. החיים שלי התחילו טובים ומאושרים עד לרגעים מסוימים אשר גרמו להורדת הביטחון שלי. יום פתיחת הלימודים הגיע, ציפיתי להתחלה חדשה ומאושרת, עקב מעברי לבית ספר אחר, אך לצערי ההפך קרה, לא האמנתי שבכמה שעות בודדות הוא יגיע.החיים שלי השתנו בשניה שראיתי אותו, קשה לפספס את תיאו בראון, גבר מושך ומסתורי. הוא ידע שאני שלו מהרגע הראשון שראה אותי, הייתי תמימה, לא הכרתי את העולם שלו, עולמו של אלפא תיאו, עולם ציותים בלתי נגמרים, חוקים, עונשים. תמיד הוא היה כה מסתורי, הוא התעלל בי ובאותה נשימה שבה את ליבי. עולם הזאבים נגלה לנגד עיניי, אני שלו, אני המיועדת שלו. כל חיי היו שקר אחד גדול. אלפא תיאו תמיד התנהג אליי בצורה נוקשה, עשיתי משהו לא בסדר, אני מקבלת חינוך, או במילים אחרות עונש. דרכו שלו הייתה רעה, נוקשה, קשה. חינכו אותו לדבר אחד יחיד, שליטה. תמיד עברה בתוכי התחושה שהוא הזאב הרע, אבל הוא רק ניסה לשמור עליי, אלפא לא ידע להרגיש רוך ואהבה, אבל זה בסדר בשביל זה אני נמצאת בחייו, ואני מודה לזאב הרע שלי,הזאב שגרם לי לפרוץ את חומות התנהגותי, הזאב ששמר עליי מגורלי.

#1 על טבעי 3.3.2017 -גמור- *הסיפור הזה מ2015 בערך והכתיבה ברמה נמוכה* *שימו לב אני משפצרת את הסיפור ומתקנת, מזהירה שיהיה שינויים גם בתוכן, לא דרסטית אבל הוא דורש המון עבודה* תיעוב עמוק קיים בין מלאכים ושטנים, זה חוקו של הטבע ואין לשנותו. וחוק של טבע ניתן לשבור?