//גמור// אנחנו קרובים. מאוד קרובים הפרצוף שלי מאוד קרוב לפרצוף שלו כך שאני מרגישה את הבל פיו על פני "תיהיי בשקט הם באים" אמר לאחר ששמענו צעדים מתקדמים לכיוון הדלת הנהנתי לעברו. "מה יש בחדר הזה?" שמענו קול אומר וצעדים מתקרבים לכיוון החדר שבו היינו ניסו לפתוח אותו אך הוא לא נפתח "תפרוץ" שמענו את הקול השני אומר הלב שלי פעם כל כך חזק הדמעות עמדו לי בעיניים והתחלתי להתנשם בכבדות "היי היי איימי תסתכלי עליי" לחש תומר אשר הבין מה קורה הוא ליטף את פניי וניסה להרגיע אותי "הכל יהיה בסדר, אני שומר עלייך" אמר מצמיד אותי לחזהו התחלתי להירגע מרגישה בטוחה בין ידיו, זו תחושה שאני לא אמורה להרגיש לידו אבל הוא כל מה שיש לי עכשיו. אני חייבת לסמוך עליו. הדמעות ירדו והוא מחבק אותי קרוב אליו מנגב את דמעותיי. **אזהרה** **מכיל תכנים מיניים** **שפה גסה** **אלימות** אין להעתיק לצלם או לשכפל ללא הסכמתי המפורשת. כל הזכויות שמורות לי.

Ava, an innocent small-town girl, gets sucked into the world of underground fighting when she catches the eye of Shawn Michaels, the irresistibly hot reigning champion. ***** Ava McAdams isn't sure what to expect when she moves to Boston for college. Her sheltered upbringing leaves her exposed to a harsher world, and one complicated male in particular -- Shawn Michaels, the tattooed and intimidating underground fighter who is nothing like anyone she has ever met before. But is falling for him worth the risk of knowing she might lose him every time he enters the ring? [word count: 100,000 - 150,000 words] Cover designed by Ren T

הקדמה: התחלתי לבכות חתכתי וחתכתי שני חתכים ועוד שני חתכים ועוד חתך ועוד אחד ועוד אחד עד שהכל נהייה שחור... היי, קוראים לי אלכס אני בכיתה י"א ואני גרה בניו יורק.. אני הילדה הזאת שאף אחד לא סובל. זאת שכולם שונאים ללא סיבה אני עוברת בריונות בבית הספר והתעללות בבית, אין לי לאן לברוח מיד אחרי בית הספר. ההורים שלי שונאים אותי אבא שלי אם אפשר לקרוא לו ככה מכה אותי ואמא שלי במקום לעצור אותו מעודדת אותו להמשיך.. כשהייתי בת 12 הוא אנס אותי, תמיד כשהם רואים אותי הם מקללים אותי או מכים אותי, הם תמיד שיכורים. תמיד חשבתי שהחיים שלי ריקים ושלחבל שנתנו לי לחיות במילא אף אחד לא אוהב אותי.. אם לא הייתי קיימת זה לא היה מזיק לאף אחד.. חוץ מלאח שלי הגדול שבשבילו אני נשארת חזקה כי אני יודעת שיש לי אותו כשאני צריכה חיבוק או סתם מילת חיזוק. אח שלי לא ממש רואה את מה שאני עוברת הוא כבר גר עם אישתו, הוא מצא לו מישהי שאוהבת אותו באמת ויש להם תאומים בן ובת מתוקים כל כך.. רק בשביל סקוט ואמה אני ממשיכה לחיות כי הם באמת אוהבים אותי..

"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו. אני לא רוצה לראות את המבט העצבני הזה. "תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" הוא צועק. הרמתי את מבטי. "כוסראבק את היחידה שמטריפה אותי ככה, היחידה שמרשה לעצמה לדבר אליי ככה אליסון" הוא אמר כשהוא מרסן את עצמו מכל הכיוונים. "תכבדי אותי כמו שאני מכבד אותך" הוא מתקרב אליי לאט לאט גורם לפרפרים שבבטני להתעורר

מי אמר שאהבה זה קל? צריך לקרוא את עונה 1 בשביל להבין! ❤️

ככל שמנסים להתרחק, האהבה גוברת

אדיר עמר נצפה יוצא ממועדון כשבין ידיו שתי נשים לבושות בלבוש חושפני, כנראה שאצלם הערב יגמר מאוחר. כפי שכולנו יודעים מי זה אדיר עמר הוא כרגע האדם שמחזיק את כל באר וכמעט את כל העולם התחתון, שמעתם נכון רק בן 22 וכבר נכנס לעסק הזה כלכך מהר. 17.8- 14 ברומנטיקה

״די תעוף מפה! נמאס לי כבר מכל החירטוטים שלך! כל יום צוחקים עליי בשכבה שאני מקבלת אותך בחזרה אחרי כל מה שאתה עושה לי, תלך מפה!״ צעקתי אחרי שכבר לא יכולתי לסבול את המשפטים החוזרים שלו, שוב ושוב, ׳זה לא מה שאת חושבת׳, ״אני הולך עומר, אחרכך כל תשגעי שאת רוצה לחזור״ עילאי אמר, ״מבטיחה לעמוד בפיתוי״ אמרתי והוא יצא מהבית שלי בטריקת דלת. אני ועילאי זה סיפור ארוך, באמת ארוך. זה התחיל בכיתה ט', עילאי הגיע לבית ספר וסיחרר את כל הבנות, מתוך כולן הוא בחר להתייחס אליי, התחלנו לצאת וזה תפס, בשנה האחרונה שאנחנו כבר עולים לכיתה יב', אנחנו און אנד אוף, תמיד רבים ותמיד יש שמועות על הבנות שהוא מזרים במועדונים, התחלתי להרגיש שעילאי מיצא את הקשר הזה, בכל הפרידות שהיו לנו אני באמת הייתי זאת שרצתה לחזור, משום שלא יכולתי בלעדיו, הוא הכל בשבילי, אל מה שהכרתי, הראשון שלי בהכל, אבל הפעם החלטתי שאני לא אעשה את זה שוב, הפעם אני אנסה להמשיך הלאה.