החיים של שקד מתנפצים לרסיסים קטנים והיא נאלצת לעבור דירה וללמוד בתיכון עירוני בהרצליה, שונה לגמרי מהקיבוץ שהכירה. היא לא מסוגלת להאמין באהבה מאז גירושי הוריה ומעדיפה להתרחק מחייה הקודמים עד כמה שאפשר. היא נאלצת להתמודד עם קשיים כמו יצירת קשרים חדשים, הסתגלות לחיים העירוניים וכמובן, הסתגלות להדר בן-נון, הילד הרע, האפל, המסקרן והלא-מוגדר שמגלה בה התעניינות יתר. האם שקד תוכל להתנגד למשיכה ולסקרנות שהיא מרגישה בעצמה? ״את לא מפריעה לי, את לא מתנגדת לי, ואת לא-״ ״זאת מן איזו שיחת חדשים פה? כי אני כבר יודעת כל מה שצריך לדעת, פחות או יותר.״ קטעתי אותו. ״רואה? את זה את לא עושה.״ הוא הביט אל תוך עיניי, אל תוך נשמתי, ואני נשאבת אל הירוק המכשף שבעיניו, ירוק כל כך חי וכהה ועם זאת אפל ומסתורי שמכיל כל כך הרבה רגשות סמויים אך גלויים לכל באותה המידה. הוא היה ספר פתוח כתוב בשפה זרה, מחכה לאדם היחיד שיוכל לקרוא אותו. והלוואי ויכולתי. #1 ROMANCE // 24.03.2017 // 02.04.2017 // 03.04.2017 // 08.04.2017 // 06.05.2017 // 01.06.2017 // 03.06.2017 // 06.06.2017 // 07.06.2017 // 12.07.2017 ©EL 2016-2017 all rights reserved

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋