"תשחרר ממני כבר אני לא שייכת לך" היא צעקה בקולי קולות "את שייכת לי, כולם שייכים לי הכל שייך לי" אמר בקולו הצרוד בעולם הזה כולם שייכים לבן אדם אחד. בין אם תרצו ובין אם לא, הכל שייך לו! מה יקרה שהבן אדם שהכל שייך לו יפגש עם אישה עקשנית שעומדת על שלה. האישה שתצליח להוציא אותו מאיזור הנוחות שלו האישה שתצליח לעצבן אותו?

"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו. אני לא רוצה לראות את המבט העצבני הזה. "תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" הוא צועק. הרמתי את מבטי. "כוסראבק את היחידה שמטריפה אותי ככה, היחידה שמרשה לעצמה לדבר אליי ככה אליסון" הוא אמר כשהוא מרסן את עצמו מכל הכיוונים. "תכבדי אותי כמו שאני מכבד אותך" הוא מתקרב אליי לאט לאט גורם לפרפרים שבבטני להתעורר