קאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנחנו את המסע שלנו? ❧❧❧ תאריך התחלה: 17.2.2015 תאריך סיום: 23.9.2016 ❧❧❧ ♕ #1 Teen Fiction - 22.10.2016 ♕ קרדיטים: ★לשולחן המתבודדים (המבין יבין) ★עזרה בעריכה הלשונית של ההקדמה- jk1089 ❧❧❧ שם בעברית: "מיועדת להיות" © זכויות יוצרים שמורות לי ואין להעתיק את הסיפור או חלקים ממנו

ליז עולה מאנגליה לישראל, ללא הודעה מוקדמת או סיבה מוצדקת ומתחילה את לימודיה בתיכון העירוני. היא נאלצת להתמודד עם יונתן - הבאד-בוי של בית הספר, ולעומתו עם גיא, הלומד איתה במגמת המוסיקה. סיפור על סודות, אהבה וחברות אמיתית - בקיצור, נעורים. 14+ הקריאה היא על אחריותכם הבלעדית. ©All rights reserved to ma_ma123 2015

הרמתי את ראשי לצבעיי השמיים הכחולים, שהתערבבו עם העננים הלבנים, לצד השמש שסנוורה את עיניי בחמימות. זאת הירושה שאני קיבלתי ממנו. אני לא צריכה את הכסף, או בית עם חצר. אני צריכה להרגיש אותו, וככה אני מרגישה אותו, דרך הים. ככה אני יכולה להאמין שאני מרגישה אותו. הדרך שלו כאן, הצעדים שלו חרוטים על כל גל שמתקרב. הוא צדק החיים הם כמו הגלים ,כל גל מתחיל ונגמר כמו שכל אדם נולד ונפטר. מצד שני, זה לא אומר שלא יבוא אחריו עוד אחד. אני יודעת שאין לאבא שלי מחליף, אין עוד אדם כמוהו ולא צריך להיות. הרי שגל מתחיל, הוא סוחף אותך ובסוף גם הוא מגיע לסוף. יבוא עוד גל, לא כמוהו, אבל יבוא אחד אחר שסחוף אותי בצורה חדשה. שונה. אולי זה טוב ואולי לא. צריך לזכור שלא תמיד יש אור בקצה המנהרה, הרי השמש תשקע בסופו של דבר והחושך יעלה. אם אני לא ארצה לצאת מהמנהרה החשוכה הזאת? אולי המנהרה הזאת היא בעצם הצינור שעוטף אותך, שלא נותן לראות שום דבר חוץ מהצבע הכחול של השמיים שמשתקפים על גביי המים. הצינור יכול ריקני, חסר טעם. עד הרגע שאני נוגעת במים. פרץ של אדרנלין עובר בתוכי, ואני לא רוצה שהוא ייפסק. אני זוכרת את הדממה שאבא גלש, הוא שמע הכל לצד השקט הדומם. זה האוויר שלו. היום זה האוויר שלי. קימברלי מצאה את התקווה. אך מה יקרה ברגע שהתקווה תיקח הכל?

הוא נטש אותי כשהכי הייתי זקוקה לו. לא השאיר אחריו כלום. חוץ מהלב שלי, החצי שלו, שבור. נשבעתי לעולם לא להתאהב יותר, בחיים לא ליפול למלכודת הזאת ששמה הוא ״אהבה״. תפקידה הוא לעוור אותך, לתת לך תקווה, ואז לקחת אותה. אהבה נועדה כדי לשבור לבבות, לבבות שבורים שלא לומדים לקח. לפעמים אני תוהה, למה קיימת אהבה בכלל? כדי לשבור ולהרוס אותי שוב ושוב? אז כמו שאמרתי, אני. טיילור היל, נשבעת בזאת שלא להתאהב שוב לעולם. 8\7\2015 #24 in Romance

#1 In 15 Stories Category: Life, LoveStory, Change, Army, Hope, BestFriend, Forever, Trust, Strong, Friends, Together, Family, Truth, Hope, Truth. + מקום ראשון בקטגוריית ׳דרמה׳ (בעברית). (At least 2-5 categories at the same time, every time) #2 In BadBoy Story's Category. #3 In Romance & Drama Story's Category. "למה שיקרת לי? למה השארת אותי לבד דניאל?" שאלתי כשהדמעות חונקות את גרוני "למה קפצת בשביל להציל אותי למה? לעזאזל דניאל". והנה שוב אחרי שהצלחתי סוף כל סוף לעצור אותם, הדמעות שלי חזרו ובגדול. מי שתמיד הייתי מסתכלת עליו בהערצה, מי שבשבילי היה.. בלתי מנוצח.. מי שהיה הסופרמן שלי! כבר לא היה. "למה אתה תמיד חושב שאתה יודע הכל? שאתה יודע מה הכי טוב לי?" שאלתי ומשכתי באפי "אתה אגואיסט שחושב רק על עצמך! אתה לא רוצה לחיות בלעדי אבל אתה לא חושב על הכאב שאני ירגיש כשאני אהיה בלעדיך" אמרתי בבכי "לא אכפת לך מהכאב שאני מרגישה עכשיו.. כל הזמן הזה.. היית שקרן". "אני אמורה להגיד לך תודה שהצלת את החיים שלי, אני אמורה להיות שמחה שנשארתי בחיים.. אבל אני בדיוק ההפך מזה דניאל" ---------- האם אפשר לרפא לב שנשבר כתוצאה ממשהו בלתי הפיך?

''דילן אני צריך לומר לך משהו'' אמר לי יאן'' ''תגיד...'' אמרתי לו ''א-אני..'' גמגם יאן ''אתה מה יאן דבר ברור'' ''טוב אני פשוט אגיד את זה בלי לפחד....אני פאקינג מאוהב בך דילן'' הוא אמר ואני הייתי מופתעת לא ידעתי מה להגיד באתי לומר לו שאני לא מסוגלת אבל אז הרגשתי את השפתיים שלו על שלי זה הרגיש כל כך טוב אני הייתי יכולה להישאר ככה כל היום אני הייתי מכורה להרגשה הזאת אבל אז התנתקתי ממנו במהירות ואמרתי לו ''לא יאן אנחנו לא יכולים לעשות את זה אנחנו אחים'' ''אבל אני אוהב אותך'' החזיר עם מבט עצוב ''אבל אני לא'' שיקרתי והלכתי מהר לחדר שלי ובכיתי כל הלילה...

״ אנחנו ביחד עד הסוף, אהובה שלי. התחלנו ביחד ונסיים ביחד, לא נשאר לנו כאן כלום. זה רק את ואני, אביגיל, זה תמיד היה רק את ואני. ״ החיים של אביגיל היו רגילים, מלאים בשגרה רגילה כמו כל נערה מתבגרת אחרת. עד שהוא הגיע ושבה את ליבה. לימד אותה איך לאהוב ולהיות נאהבת, לימד אותה מהי עוצמת האהבה ועד כמה היא חזקה. ואז הוא נהיה החולשה שלה, וזה בלתי אפשרי לסרב לחולשה שלך. ***מקווה שתאהבו ותתמכרו*** הזכויות שמורות לי!!!!!!!

-גמור- לכל אהבה ראשונה מגיעה הזדמנות שנייה. המשך לI'll take care of you

היא לא יודעת לאהוב לא לימדו אותה איך אבל מאחורי המשפט הזה שהיא אומרת לעצמה בראש ללא הרף היא פשוט לא פגשה את הזה שיתפוס את ליבה אך היא כלכך עסוקה בלהגיד לעצמה שאינה יכולה לאהוב שהיא הורסת לעצמה. מה קורה כשעוברים כמה שנים? מה קורה שהיא מבינה שפשוט עדיין לא פגשה את האחד. *** הסיפור הראשון שלי שסיימתי אותו אחרי המון זמן שחשבתי איך לסיים אותו מקווה שתהנו (: כל הזכויות שמורות אך ורק לי!

*הסיפור משתתף בתחרות wattys2016* "עמדת בסמטה חשוכה, גופך רעד מהקור, ושיערך התעופף ברוח, בגדייך היו מקומטים ומלוכלכים. איני יודע מה השתלט על גופי, אבל באותו רגע שהרמתי אליך את ראשי תקף אותי רצון עז לחבק אותך, לעטוף ולגונן עליך. זה היה הרגע שהצלת אותי מחיים חסרי אהבה , את האור שלי, האור בחשכה שחייתי בה כל חיי״ . אוולין רגילה שאנשים מנצלים אותה, פוגעים בה ומשליכים אותה לרחוב. אותו רחוב שבו היא גדלה וחיה בו כל חייה, הרחוב הוא החבר הכי טוב שלה. והאויב הכי גדול שלה. עד הרגע שבו קיט מבחין בה, ומכניס אהבה ואמונה לחייה. אך האם גם הוא יעזוב כמו שאר האנשים בחייה? ***מכיל תכנים גסים, קללות ואלימות ***זכויות שמורות לי*** מקווה שתאהבו ותסחפו לתוך הסיפור