"יש לי יותר מזל משכל, ועם איך שהמזל שלי נראה- כנראה שאין הרבה תקווה עבורי." החיים של קת'רין "לוליפופ" דשווד הם לא להיט, בלשון המעטה. היא איבדה את הוריה ואת רגלה בתאונת דרכים, ולאחר החלמה ארוכה של חודשיים-שלושה, נאלצת לעבור מעיירה מקסימה במרכז אנגליה לנוקסמור הגשומה והמבודדת שבמסטצ'וסטס, כדי לגור אצל סבתה- מורה להיסטוריה בתיכון בעלת כישורי בישול שואפים לאפס וידיד מפחיד למדי שנראה כמו בנם המשותף של סופרמן ובאטמן. היא נאלצת להתרגל לחוסר מזעזע בתה נורמלי ונתקלת בתלמידותיה המטורללות של סבתה, אך המעבר מתגלה כהרפתקה גדולה הרבה יותר ממה שכל מה שציפתה לו, כשהיא מוצאת כמה שלדים עתיקים בארון המשפחתי... *****כל הזכויות שמורות***** לא מוקפא, פשוט כותבת לאט✨ התחלתי לכתוב את הסיפור הזה די מזמן, ככה שיש פה התייחסות לממים ישנים, לסליים(!) ולמרעין בישין כמו קורונה. כמו כן, רמת הכתיבה (יש סיכוי שגם הסגנון) משתנה לאורכו.

הרבה בני נוער רוצים שיהיו להם הרבה חברים, קשר זוגי טוב, משפחה חמה ואוהבת וגם להיבחר למלך ומלכת הנשף בתיכון. אלה החיים של זואי, נערה שמחה בת שמונה עשרה. ביום הולדתה זואי מתחילה לשמוע קולות, לחלום חלומות. היא חוששת כי השתגעה כאשר חלומות מוזרים על מקום שאיננה מצליחה לזהות ממשיכים להופיע, וכשתפגוש בחמשת האחיות והאחים סמית' הכל רק ילך ויסתבך. "היא נשמה עמוק בהבנה מוחלטת שכבר התחרפנה סופית, עצמה את עיניה ועשתה את מה שאמרו לה לעשות. זואי קפצה מהצוק. הרוח פגעה בפניה ומשכה את שיערה השחור לאחור, האוויר הקנה לה חופש מוחלט ולא מוכר, אך בבת אחת הפסיקה ליפול ורגליה עמדו יציבות על קרקע זרה. כשפקחה את עיניה היא הייתה במקום אחר, חיה ובריאה לגמרי." *הכריכה לא שייכת לי, זו תמונה שמצאתי באינטרנט.

יש טריילר לספר! חפשו האחו שמעבר לגדר ביוטיוב או תיכנסו לעמוד הראשון של הספר ותראו את הקליפ בצד! איזבל לירוי היא נערה רגילה במחוז הנוראי "נמיה" אך אם תביטו לעינייה תראו שהיא אינה אחת מהמחוז,עינייה הירוקות בולטות בין עיניהם החומות של כל תושבי מחוז נמייה והיא מנסה להבין מדוע דווקא היא השונה מכולם. במחוז נמייה יש שתי חוקים עיקריים: 1.אסור בהחלט להתאגד לתכנן או למרוד נגד עושקי השלום 2.אסור בהחלט לצאת מגבולות מחוז נמייה אל האחו ואל הפראים. האם איזבל תוכל לשמור על חוקים אלה אכופים? או שהרפתקה וגילוי מחכים לה ממש מעבר לגדר?

זכה בוואטיז 2016! #מקום שני בספרות נוער (2/4/2017) אליזבת׳, נערה בת שמונה עשרה מהמושבת של אמריקה, נאלצת להתמודד עם מציאות חדשה לאחר שנחטפת על ידי ספינה של פיראטים אנגליים. היא לא יודעת למה, ולמען האמת לא כל כך אכפת לה- הרצונות היחדים שלה הם לחזור הביתה, אם בכלל יש מקום לו תוכל לקרוא בית, ולהתרחק מהקפטן, ארתור, כמה שיותר. מלחמה עומדת להתחיל. למרות שהיא לא רוצה לקחת בזה שום חלק, היא מוצאת את עצמה נכנסת לתוך זה באופן מובהק - מארגנת את הצוות, מכינה מפות, ממציאה טקטיקות. היא מתחברת לאנשים שונים בספינה, ומגלה שלמקום הזה יש קשר בלתי נפרד לעבר שלה, להווה שלה, ואפילו לעתיד שלה. מנערה רגילה היא הופכת מרצון או לא- לשודדת ים. ואיתה? איתה לא כל כך כדאי להסתבך.

*גמור* "תתפלאי, אבל אני בדיוק כמוך" "איך כמוני?" אני מתחכמת "את יודעת על מה אני מדבר." השתתקתי. תדמיינו לכם עולם בלי מחלות, שכל שבר או שריטה נרפאים מעצמם תוך שניות בודדות, עולם בו אנשים חיים חיים ארוכים בלי דאגה לבריאות ומתים בשלווה ובשקט. נשמע מושלם נכון? אז זהו שלא. קוראים לי אנה-אל אני בת 16 וגרה בבית יתומים. ההורים שלי נרצחו כשהייתי קטנה, אני לא זוכרת מהם כלום. אבל הם הורישו לי את הדבר היקר ביותר בעולם, דבר שאנשים היו מוכנים להרוג למענו. הדבר הזה נתן לי חיים אבל גם הרס אותם. ומסתבר שאני לא היחידה. גם בי וגם בבן, המתבודד המרגיז והחתיך... כמובן (גילגול עיניים). יש את הדבר הזה. בסופו של יום גיליתי שהמציאות יותר מורכבת ומסובכת משחשבתי. אבל זו המציאות שאליה נולדתי... הגבלת גיל 13 אזהרת טריגר: קללות, התאבדות כל הזכויות שמורות לי, גפן ליבוביץ' ♡

#1 פנטזיה 22.10.17 *הושלם* "אני מושיטה יד להרים את ברדסו, לחשוף את פניו, אך הוא עוצר אותי בתקיפות, תופס בידי בכוח. אני מצליחה לראות לרגע את עיניו הכחולות רושפות אליי בזעם. 'אל תעזי,' הוא אומר לי בנוקשות 'זה שאת נסיכה לא מתיר לך לעשות כל העולה על רוחך.'" אריאל היא נסיכה בת 19. הקטנה מבין שלוש אחיותיה. מישהו רוצח בדם קר את בעלה ובנה של אחותה, ובעקבות כך כוחה של האחות מתעורר. היא מאשימה את אריאל ברצח ומנסה להרוג אותה. אלא שאז הוא מופיע, ומציל אותה. הנער בברדס. אותו אחד שהציל את חייה שנה לפני כן, ואמר לה שלא יחזור שוב. אלא שהוא חזר. "אנחנו אגדה. שלוש הנסיכות לממלכה העצומה ביותר בעולם, ושלושתינו זכינו ביסוד, מה שהופך כל אחת מאיתנו חזקה בהרבה מהאדם הממוצע. קיומנו הוא ברכה לממלכתנו. כך כולם אומרים. אבל מה שקרה השנה, השנה ששינתה את חיי השלווים לגיהנום, גרם לי להבין שהכוחות הללו הם לא בהכרח ברכה." כל הזכויות שמורות Ⓒ 2016 Hey_you3 אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר- כל חלק שהוא מן החומר שבסיפור זה. שימוש מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהכותבת. תהנו ♡

1# בפנטזיה 10.7.16 רוחות זה דבר נורא. אדם רגיל היה ניגש אליך ואומר שהרוח היום קלילה ונעימה, ושכדאי לטייל בחוץ, אבל אני? אני הייתי בורחת. בורחת כמה שיותר רחוק אל מתחת לפני האדמה שם הרוחות שנושבות לעולם לא ייגעו בעורי. כי אם ייגעו? הרוח תבחר אותי- ואשלח לעבר הרחוק או לעתיד. לאן שהרוח תבחר. הכל בגלל שהרוחות כועסות. כועסות על המעשה האנוכי של בני האדם. ואם לדבר בכנות? הן צודקות. אולי בגלל זה נבחרתי. כריכה ע"י Shakedaley תאריך התחלה: 30.3.16 תאריך סיום: 18.10.16 זוכה בתחרות הוואטיס 2016 "אוצרות נסתרים" *אני לא לוקחת קרדיט על שום ציור/תמונה, הם לא שלי אלא מהאינטרנט*

דינאל הוא מלאך שצוות לשמור על קלייס, נערה שתמיד הרגישה שהיא לא לבד ושיש מישהו בסביבתה. דינאל לא ידע מה יקרה לו ברגע שיקשר אליה...

-הושלם(: 'עיניי היו מרותקות אל עיניו, ואחר כך לשפתיו, "אני רוצה לנשק אותך קאיה." "מה מונע ממך?" קולי יצא מתנשף והרגשתי כאילו הלב שלי מפסיק לפעום כשראיתי את המבט שלו עליי. כאילו הוא רואה את הדבר הכי יפה ונדיר בעולם. "את. אני מפחד שאני לא אהיה מסוגל לשחרר כשתרצי." חייכתי אליו בעדינות, והעברתי גם אני את ידי אל פניו ושיערו, "ואם אני לא רוצה שתשחרר? שלא תשחרר אותי אף פעם." הוא חיפש בעיניי את הכנות והבקשה שהשתוקק שאבקש ממנו, ואחרי שמצא אותם הצמיד בבת אחת את שפתיו אל שפתיי.' -קרדיט ל-Whitesstorm@ על הכריכה! -תקציר מלא בחלק הראשון של הספר(: