4.5.23 הארפר הם לא היו שם כשהייתי צריכה אותם. אף אחד מהם לא פרש עליי חסות ודאג שלא אצא מתוך קווי המסלול בחיים שאליהם קיוויתי לגדול ולהתפתח. הייתי צריכה אהבה כדי להמשיך במסע העצמי שלי ולחדד את גאוות המוטיבציה. שלטתי באומנות ההישרדות שלי במשך הילדות ובמשך החיים בתור נערה מתבגרת. עכשיו אני רוצה לחיות. ללא דאגות. למדתי שאם אני מתעייפת, אני לומדת לנוח. לא להפסיק. לינו כשראיתי אותה לראשונה, כל מה שרציתי הוא שהיא תתרחק מהילדה שלי ולא תתקרב אליה אי פעם. היא גררה אותה לסופות שמהם שמרתי עליה מכל משמר. זיהיתי טיפוסים כמוה מקילומטרים. המוח שלה הוא יהלום. קר, קשה, ערמומי ומבריק. מהסוג של ״אל תגרום לי להוציא את הטפרים שלי״ כי היא קרבית. היא מהסוג שמהם דאגתי במשך 17 שנה שקנדרי תתרחק. היא חיה בעולם של נרקיסיזם וניתוק מציאות. היא נראית אחת שסיפור החיים שלה כתוב על המצח שלה, אבל הוא חסום מכדי להיות נגיש לקריאה. לא חיבבתי אותה. וזה לא ישתנה בקרוב. 15+ תוכן מיני ומפורט, פגיעה עצמית, אלכוהול וסמים, פגיעה מינית, אלימות, שפה בוטה, דם, בעיות במשפחה, טראומות ילדות.

יסמין פרח, בת 18, תלמידה ממוצעת. צינית. ששונאת שאומרים לה מה לעשות. היא בטוחה שהשנה האחרונה שלה בתיכון תהיה משעממת כמו כל שנה. אבל כשמורה חדש למתמטיקה מגיע לתיכון, כולם מתאהבים בו בשנייה. חוץ מיסמין. היא לגמרי שונאת אותו... בעיקר את עצם העובדה שאין לה סיכוי לגשת לבגרות. בלעדיו. #1 ספרות לנערות

חייה של לורן משתנים, לאחר שהיא מגלה שכל חבריה ומשפחתה עזבו אותה לטובת מאפיונר עשיר שכלא אותה אצלו. לאחר זמן מה היא בורחת מכלאה ומגלה שלא כל המאפיונרים הם רעים... קרדיט על הרעיון לשם של הסיפור ל @story_of_love_1202

איך קראנו לזה? גורל. הוא. גייקוב מאט בראדרו היה הגורל שלי. הגורל המטורף שלי.

היא לגמרי לא ציפתה שכל זה יקרה לה בתוך עשרה ימים בלבד . היא ילדה טובה , משקיעה בלימודים , טיפה משוגעת אך זה מה שכולם אוהבים אצלה . היא מעט מופנמת ולא נותנת לכל אחד לדעת את קורות חייה הוא ההפך הגמור ממנה , מעריצות בכל עבר ומאות בנות שקמו לצידו בצדה השני של המיטה . הוא לא מהצד שאוהב והיא מעריצה כל מה שקשור באהבה . והכל התחיל עם חוזה , ששינה ללא ספק , את הכל .

לורן בת -ה20, גרה בתל אביב העיר הגדולה בישראל. עובדת ב2 עבודות, בבקרים בבית קפה נלסון 33 שבגבעתיים, ובלילה כברמנית בשלוותה, מועדון נחשב והמון סלבס מגיעים לשם. כיום היא גרה עם שותפה. עד היום לא ידעה מזו אהבה, כשהוא ילמד אותה מזו אהבה, היא תבין עד כמה גם כואבת היא יכולה להיות. והוא בסך הכל הבן זוג של השותפה שלה. תכירו, לוקאס ברינסון. אזהרות: •תכנים מינים מפורטים• •קללות• וכל הזכויות שמורות לי. נא לא להעתיק. תודה ואוהבת ~לוס~

שהם, בחורה דתייה מהצפון חוזרת הביתה אחרי השירות הלאומי שלה ומתחילה עבודה חדשה. היא בקטע של בחור שעובד אתה אך היא מתביישת ממנו ומפחדת מכך שאין לה ניסיון עם גברים. עומר הוא בחור חילוני שכולן רוצות אך הוא לא מעוניין באף אחת. לאחר כמה היתקלויות עם שהם הוא מציע לה הצעה והיא נענית לה. האם שהם תשיג את הבחור שרצתה כל כך או שפתאום בחור אחר יגרום לה לפרפרים בבטן?

בסיפור שלי יש המון דברים. כאב, בגידה, אהבה אבל בעיקר כאב. והמון ממנו. כל כך כואב לי. החיים שלי הסתובבו להם רק בגלל דבר אחד. ומסתבר שהכל היה שקר. החיים שלי נהרסו רק בגלל השקר הזה. אף אחד לא האמין לי. אף אחד. פשוט נטשו אותי, זרקו אותי כמו שזורקים זבל. ועכשיו אני פשוט צריך להיתקע עם האנשים האלה, האנשים שעזבו אותי. אבל אני שמח. אני שמח שאני לא זוכר אותו. לא מגיע לו שאזכור, לא אחרי שלא האמין בי. הוא היה צריך, לפחות הוא. או לשאול אותי, לברר... אבל לא. עכשיו הוא מתחרט. אבל עכשיו זה מאוחר מידי. הסיפור שאני הולך לספר לכם הוא לא סיפור פשוט הוא כואב. אז אני מזהיר כבר מעכשיו. **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

המבט הקר שלו מסמר אותי אל הכיסא וידיי חיבקו את גופי. הרגשתי שנכנסתי למצב שקשה מאוד לצאת ממנו. הרגשתי שהקרקע תחתיי רעד, פתח סדקים וכלום לא היה יציב. רעדתי בכל הגוף וגבריאל הבחין בכך והניח יד על הרגל שלי בזמן שהתיישב בישיבת צפרדע מולי. מבטו היה כמו קרח, הוא לא שינה שום הבעה, הוא כעס. הוא כעס עלי, הוא ידע מה הסערה במוחי, הוא ידע תמיד הכל. "את ידעת שאני לא מתעסק בפרחים," הוא אמר בקול חלוש והביט עדיין בעיניי, לא הצלחתי לעמוד במבט הזה שלו, הרגשתי צורך להשפיל את מבטי כלפיי מטה, אך נותרתי קפואה מולו. לא הצלחתי לזוז כלל. "למה את פה?" הוא שאל וגמעתי את רוקי באיטיות, חיפשתי תשובה מספיק מספקת ולא מצאתי. לא ידעתי מה אני עשיתי שם, יותר נכון ידעתי ולא הייתי מוכנה להודות בכך. "שאלתי אותך שאלה, למה את שותקת?" הוא התחיל לאבד את הסבלנות ונלחצתי, לא רציתי להעיר שדים שלא היו ידועים לי מי הם. "אני מצטערת...פ-" "אני לא אפגע בך," הוא מיהר להגיד. "אני רק מנסה להבין אותך." הוא הרגיע אותי. "טוב לי איתך...בגלל זה אני פה." הפכת להיות השריטה שלי, השריטה העמוקה שלי.

ראיון אוהב את הפה החצוף של הילד החדש בפנימייה שלו- מון. הוא רק לא מבין עד כמה, וצריך לקוות בשבילו שיבין מה הוא מרגיש- כי הזמן שלו אוזל.