[הושלם] "אם תקרא את המכתב הזה תדע שצריך הרבה אומץ בשביל להראות את החלומות שלך לאדם אחר. לא רק שאני אראה לך אותם, אני אגיד לך שאתה כבר נמצא בכולם." מתוך פרק 46

יום אחד חיי השתנו מקצה לקצה כשגיליתי מה אני והפעם מחנה החצויים האינדיאני

הרבה בני נוער רוצים שיהיו להם הרבה חברים, קשר זוגי טוב, משפחה חמה ואוהבת וגם להיבחר למלך ומלכת הנשף בתיכון. אלה החיים של זואי, נערה שמחה בת שמונה עשרה. ביום הולדתה זואי מתחילה לשמוע קולות, לחלום חלומות. היא חוששת כי השתגעה כאשר חלומות מוזרים על מקום שאיננה מצליחה לזהות ממשיכים להופיע, וכשתפגוש בחמשת האחיות והאחים סמית' הכל רק ילך ויסתבך. "היא נשמה עמוק בהבנה מוחלטת שכבר התחרפנה סופית, עצמה את עיניה ועשתה את מה שאמרו לה לעשות. זואי קפצה מהצוק. הרוח פגעה בפניה ומשכה את שיערה השחור לאחור, האוויר הקנה לה חופש מוחלט ולא מוכר, אך בבת אחת הפסיקה ליפול ורגליה עמדו יציבות על קרקע זרה. כשפקחה את עיניה היא הייתה במקום אחר, חיה ובריאה לגמרי." *הכריכה לא שייכת לי, זו תמונה שמצאתי באינטרנט.