תקופת הקורונה- איך מתגברים עליה? זה זמן לא קל, אבל ללא ספק אנחנו יכולים להתגבר עליו!

בעיקר עצב. כי אני חולה על עצב. ואולי מוות מפעם לפעם. הבנתם את הקונספט

דמעותייך נופלות לאט, ואת לא יודעת אפילו להסביר את הכאב שיש בך. הכאב על כך שאת מנדה את עצמך, מפלה את עצמך, מורידה מעצמך. מחכה לאישור האחרים , שיאמרו לך ויאשרו שאת בסדר. אבל את לא בסדר! את לא בסדר בכלל! וזה בסדר. זה כל כך בסדר שאת לא בסדר. תבכי ילדה שלי. תבכי, מותר לך. ואם מישהו שואל, תסבירי לו שדמעותייך מתפרצות כי את זקוקה לאהבה. אבל הוא לא יבין, ואת גם את, לא הבנת כל כך הרבה זמן. את לא רוצה להיות נאהבת על ידי אחרים. את רוצה להיות נאהבת על ידי עצמך. ואת לא רוצה שאחרים יקבלו אותך. את רוצה שאת תקבלי את עצמך. וזה הכל, נכון? ופתאום את מבינה וזה מכה בך. ואת בוכה . ותבכי, קטנה שלי, תבכי. את צריכה לבכות. את מתנדנדת כשיכורה הצמאה לאהבה, מחפשת סביב אחר מישהו שיאהב ויעריץ. אבל את מאבדת את עצמך תוך כדי. תבכי ילדה שלי , כי היום הבנת שאת צריכה להפסיק לחפש אהבה מבחוץ, אלה למצוא אותה מבפנים. למצוא את האהבה שבתוכך- האהבה אלייך. את לא בסדר. וזה בסדר. תקבלי כבר את עצמך.

לצערי גם היום אני מסתובבת ברחבי המדיה ונתקלת בסיפורי "איימים" על יציאה מהארון. אנשים (צעירים בעיקר) שמאמינים שברגע שהם יצאו מהארון מול המשפחה שלהם עולם יקרוס הגיע הזמן לעצור ולשנות את הגישה לגבי יציאה מהארון. היא אכן מפחידה (לפחות בעידן הנוכחי) אך אינה תחילתו של הסוף, בחוץ לא מחכה מכשפה שכל רצונה הוא לאכול את הגאים והגאות. אני רוצה שתסתכלו רגע על הסיטואציה במשקפים חדשות (אעז לומר גם צבעוניות) של קבלה, אהבה והכלה עצמית. היציאה היא למעשה תהליך של אהבה עצמית ולא לאפשר לאף אחד להגיד לכם שאתם פחות שווים כי אתם מיוחדים. החלטתי לשתף אותכם בחווית היציאה מהארון שלי: מהרגע בו הבנתי את המשיכה שלי לנשים ב2011 ועד הרגע בו הייתי מחוץ לארון ב2013. תודה ל @AmoraTheEnchantres על הכריכה שאני מאוהבת בה.

אז בגלל שתמיד כשאני קוראת את הספר ואנשים מדי פעם דוחפים את האף שלהם ושואלים אם אני לומדת ממנו משהו חוץ מהמיתולוגיה היוונית והרומית אין לי ממש מה לענות אז בקיצור כדי שאתם ואני נוכל להתמודד עם האנשים האלה החלטתי לרשום לכם ולי מה למדתי מכל דמות 《----------》《-----------》《----------》《----------》 ספר שני בסאגת מה שלמדתי מהספר

לוק הוא ילד רגיל הסובל מהפרעות קשב וריכוז. הוא לא בדיוק הילד המקובל בכיתה ואין לו שום כישרון מיוחד. לפחות כך כולם חשבו, עד שיום אחד, כשחזר מבית ספר... אז הכל הישתנה, לרעה. *כל הזכויות שמורות לריק! הסופר של ספרי פרסי ג'קסון והאולימפיים!

גילדה אחת יכולה לשנות את פני העולם והאם אהבה יכולה לשרוד את כאב ההפרדות?

ניקו: "אני הומו, או-קיי?" אמרתי בזעם. רגע מה?!?! סיפור היציאה מהארון של ניקו בפני השבעה (פחות ליאו ועוד ריינה). כל פרק מתואר בו (בערך) אותו דבר אבל מנקודת מבט של מישהו אחר. אין שום קשר לסדר של הפרקים ואתם יכולים לקרוא אותם באיזה סדר שאתם רוצים.

סטטוס: גמור ניקו די אנג'לו כבר לא במחנה החיים שלו השתנו אחרי שוויל מת. *הזהרה* מכיל קטעים גסים אח לא מפורטים

המלחמה נגמרה. אך לכולם נדמה שהחיים הקשים רק התחילו. הם רגילים להילחם ולמסעות חיפושים- כיצד יתמודדו עם העולם הרגיל ועם כוחותיהם והמפלצות, שלא מפסיקות להריח אותם לעולם? הערת הכותבת: מי שרוצה נבואה וכל זה, זה לא המקום, אני חוששת. אני ממש הולכת לעשות את החיים הרגילים שלהם, כי זה ממש מסקרן אותי. אולי תהיה נבואה קטנטנה, אבל זהו. זה יהיה לאיזה שתי שניות בערך. מצטערת. אולם יש מלא פאנפיקים עם נבואות אבל, אתם יכולים לחפש ולקרוא אותם(: