מה קורה כשאדם מתעורר מתרדמת של שלושה שבועות ומגלה שאף אחד, אבל אף אחד, לא חיפש אותו? זה מה שקרה לברנדון האריס בן העשרים ושש. הוא מתעורר לילה אחד בבית החולים כשהוא לא זוכר מי הוא ומה קרה לו. וכשהוא מגלה שאף אחד לא הגיע לבקר אותו, הוא מתחיל לתהות איזה מן בן אדם הוא היה בחייו הקודמים. אך במקרה שלו - אין מי שייתן לו את התשובות. הוא רוכש חברים חדשים ומתאהב בחברתו לחדר, בחורה עליזה שמסתירה מאחוריה סודות ונפש שבורה. אט אט הוא שוכח מהחיים שבחוץ, אך מה יקרה כשהוא יצטרך לחזור הביתה ולגלות שגם חייו מסתירים כמה וכמה סודות?

חצי מילניום אחרי הגאולה, החיים בממלכת ישראל לא יכלו להיות טובים יותר. בעולם בו נערות נכנסות להיכל ההארה ומגלות מי הזיווג שלהן, הנפש התאומה שלהן, קשה הרבה יותר להתבלבל. גיל בת השש עשרה זוכה להיכנס להיכל ההארה ומגלה אמת נוראית. במעשה פזיז היא מחליטה לשקר ומזעזעת את חוקי הטבע. החלטתה עלולה לשנות סדרי עולם, והאלוהות לא מרוצה. גשם, כהן ושליח, נדרש לתקן את המעוות ולהשמיד את הטעות. בדרך הוא מגלה שהמשימה קשה יותר מכפי שחשב.

מקורי? לא. מיותר? מאוד. אז למה לא? כן... אז ספר חפירות, אתם יודעים: •עדכונים על הספרים שלי •חפירות (מן הסתם) •כל מיני דברים מיותרים שאני אמצא דרך להכניס •הצצות לחיים הלא מאוד מעניינים/יוצאי דופן שלי

-מוקפא- "מה אתה אומר ,אתה תהייה המודיעין הסודי שלי?" אמר הארי, הבלונדיני חייך חיוך מרושע במקצת ,"הרי אני חייב מישהו שיעזור לי לדעת את האמת לגבי הבנות האלה". שלושים וחמישה שמות כבר הוגרלו. שלושים וארבעה נערות הולבשו במלוא הפאר. שלושים וארבעה עלמות עמדו בפתח הארמון בציפייה לכבוש את ליבו של מלכו העתידי של איליאה. שלושים וארבעה מועמדות ועוד נער אחד. ~~~~~ גם מי שלא קרא את המועמדת יכול לקרוא (אבל בקטעים מסויימים הספר מזכיר את המועמדת).

המלחמה אולי נגמרה, אבל היא השאירה בכולם צלקות. - תלמידי הוגוורטס חוזרים לשנה נוספת בכדי שיוכלו להשלים את החומר שהחמיצו. אחד התלמידים ששבים לשנה האחרונה הוא לא אחר מהילד שנשאר בחיים (פעמיים), הארי פוטר המדופלם. הוא מוצא את עצמו טובע בים של הערצה ואהבה מכל סובביו. טוב, כולם - פרט לאחד: אויב הילדות המושבע שלו, דראקו מאלפוי. - דראקו מתעורר ביום הולדתו השמונה עשר ומגלה שבמשך כל חייו הוסתר מפניו סוד - נרקיסה מאלפוי היא עקרה, ואמו הביולוגית היא ויליה בשם אלוריה דלאמור, שנפטרה לפני שהספיק להכיר אותה - מה שהופך את דראקו לרק חצי קוסם, כשהחצי השני שלו הוא ויליה. הוא לא מעוניין בסיבוכים נוספים, לא רוצה תשומת לב או אובססיה בלתי נשלטת כלפיו מצד הסובבים אותו, אבל נראה שאיש לא מוכן להתחשב ברצונותיו. וכאילו כל זה לא מספיק גרוע, נראה שפוטר מושפע מהמראה החדש שלו לא פחות מהאחרים. למעשה, נראה שפוטר מושפע ממנו קצת יותר מדי. - להארי פוטר ולדראקו מאלפוי לא היה שום דבר במשותף פרט לשנאה יוקדת אחד כלפי השני במשך שנים, אבל כעת נראה שהם חולקים עוד פרט קטן: לשניהם יש סיוטים, ואף אחד מהם לא מצליח לישון בלילות. לפחות לא אחד בלי השני. ----- והנה אני עושה את דרכי לקראת חירוב של ספר קדוש נוסף (סליחה, ג'יי קיי רולינג). מקווה שתהנו:) הדמויות, המק

היא הגיעה ליקום שלנו במטרה ברורה. קיארה לא צריכה ללמוד את כוחותיה או את זהותה. היא יודעת מי היא, והיו לה אלפי שנים לגלות את מטרותיה. כרגע, המטרה היא לברוח. לא מפני נבלים מרושעים, מפלצות, שדים, רוחות או שטנים. כבת הדרקון האדום היא התמודדה בקלות עם כל אלה. היא ברחה מהקללה שלה. מהטעות שהפילה את חייה. מהסבל דרכו חייה וממה שהיא גרמה לאחרים. לברוח זה קשה. היא צריכה להכריח את עצמה להפנות גב לאהוביה, במיוחד לאוריון, שהיה בן זוגה במשך שנים ארוכות. היא החליטה לברוח. היא לא יכלה להתמודד עם הסבל יותר. היא רצתה לברוח - מעצמה. טוב, לא בדיוק מעצמה... סיפור מקורי, שנכתב בשיתוף עם claynami. תהנו!

ג'יני ולונה? הרמיוני ופנסי? דארקו והארי? מיטב השיפים הגייז של הפ. ""אסור לנו, הארי," גיגמגם דארקו, מאדים, ליבו פועם בחוזקה, המגע הרך של הארי בלחיו צורב, מענה, מרגיש טוב- כמו הגיהנום. "אני לא יכול להתאפק, דארקו, לא עוד." הארי עונה בתחינה, נושא אל הנער הבלונדיני זוג עיינים יפיפיות, אוהבות, מלאות תשוקה. "ומה- מה עם ג'יני? ופנסי?" דארקו בולע את רוקו, והשתיקה מדברת עבור שינהם. הארי רוכן אל צווארו, שורט אותו חלושות עם ציפורניו שאוחזות בו בחוזקה, מנשק אותו בתאווה. "הן לא פה, זה בסדר," הארי פוסק, ממלמל, שקוע בהתמכרות אל עורו של דארקו, שמתמסר לזרמים שעוברים בגופו, לרטט בליבו, להארי, האויב המושבע שלו." המוןןן זוגות גייז! מבטיחה! צפוי מעט סמאט אבל לא מוגזם

חלפו להן שבע עשרה שנה מאז סיום העלילה של פרוזן שתיים. אנה ממשיכה לכהן כמלכה, אבל אלזה פורשת מתפקידה כרוח, ועוברת לשלב הקמת המשפחה. לביתה השנייה היא קוראת אייבר, וכשאייבר מגיעה ליומולדת האחד עשרה שלה, היא מקבלת מכתב מסתורי ממישהי בשם מינרווה מקגונגל. פאנדומים שחובה להכיר לפני הקריאה: הארי פוטר לשבור את הקרח (1,2) ~זוכה בבחירת השופטים בתחרות פרסי היסמין 2020 ~זוכה מקום ראשון בתחרות פרס המעריצים יוצרת הכריכה: @fredthefemale123

"הוא שבור לגמרי," אמר הארי בשקט, לא מפנה את מבטו. "מה זאת אומרת?" שאלה הרמיוני, מתקרבת מאחוריו אבל לא נכנסת לתא. "מי שזה לא יהיה... הוא מרוסק. המבט בעיניים שלו..." הארי לא ידע איך לתאר את זה. כשהוא הסתכל עליו הוא ראה זכוכית, חיוורת וירוקה, סדוקה עד העצם. הנער מצמץ ובלע רוק. "מה קרה לך?" שאל הארי. הוא נרעד בקור פתאומי. סכנה שוב מאיימת על עולם הקוסמים, על העולם כולו, והפעם משרד הקסמים לא מבזבז זמן. הארי וחבריו מגוייסים לעזור בחקירה סודית, ומוצאים את עצמם במירוץ נגד הזמן לגלות את סיבת ההתקפות ולמנוע את הבאות. לרוע המזל, האסירים שלהם לא ממש משתפים פעולה. במיוחד לא האסיר הראשון, עם העיניים הירוקות-זוהרות שלו. הארי עוד יפתור את זה בסופו של דבר, הוא בטוח בזה. עם עזרתו של פרסי או בלעדיה. ~~~~~~~~~~ קרוסאובר בין הארי פוטר ופרסי ג'קסון באורך 170,000+ מילים (ספר מלא). נקי מתכנים מיניים וקללות. הדירוג של כמה מהפרקים גבוה בגלל אלימות גרפית. לא ערוך (עדיין) אבל איכות הכתיבה משתפרת בין הפרקים. ! אין להעתיק בשום אופן ! אם מישהו רוצה לעשות משהו שקשור ליצירות שלי נא לפנות אליי לאישור ! ~~~~~~~~~~ #1 בפרסי ג'קסון 1.5.2021 #1 בהארי פוטר 15.6.2020 #1 בגיבורי האולימפוס 28.2.2022 #1 בפרסי 23.8.2021 #1 בפרסבת' 28.2.2022 זוכה בתחרות פרסי היסמין לשנת 2020!

"יש לי יותר מזל משכל, ועם איך שהמזל שלי נראה- כנראה שאין הרבה תקווה עבורי." החיים של קת'רין "לוליפופ" דשווד הם לא להיט, בלשון המעטה. היא איבדה את הוריה ואת רגלה בתאונת דרכים, ולאחר החלמה ארוכה של חודשיים-שלושה, נאלצת לעבור מעיירה מקסימה במרכז אנגליה לנוקסמור הגשומה והמבודדת שבמסטצ'וסטס, כדי לגור אצל סבתה- מורה להיסטוריה בתיכון בעלת כישורי בישול שואפים לאפס וידיד מפחיד למדי שנראה כמו בנם המשותף של סופרמן ובאטמן. היא נאלצת להתרגל לחוסר מזעזע בתה נורמלי ונתקלת בתלמידותיה המטורללות של סבתה, אך המעבר מתגלה כהרפתקה גדולה הרבה יותר ממה שכל מה שציפתה לו, כשהיא מוצאת כמה שלדים עתיקים בארון המשפחתי... *****כל הזכויות שמורות***** גמור✨ התחלתי לכתוב את הסיפור הזה די מזמן, ככה שיש פה התייחסות לממים ישנים, לסליים(!) ולמרעין בישין כמו קורונה. כמו כן, רמת הכתיבה (יש סיכוי שגם הסגנון) משתנה לאורכו.