avital24
אביאל אהב להתבודד שעות על גבי שעות בנגינה על הגיטרה. הגיטרה הרשתה לו להיות נאמן לרגשות שלו. כמעין ציפור שיר המקננת על מיתרי ליבו.
אביאל הלחין שירים, כשהוא שינן אותן לעצמו. הוא היה נחוש בדעתו לפרסם את היצירות שלו.
הסרנדות שניגן לאהובתו עלומת השם, נתן משמעות לחייו. הוא דמיין אותה בחלומותיו. היא הייתה כמו שמש המלטפת את ימיו.
לאביאל לא היה שמץ של מושג, שבקצהו השני של העולם. מצויה שקועה בתוך עולמה הפנימי, העתק - הדבק בתוך אישה המאפיינת את יופיו הפנימי והחיצוני. את הדברים הטובים והפחות טובים שטמונים בתוכו.
הרוח ליטפה קלות את שערו, בעודו חושב על היום שהיא תבוא. האישה שאותה הוא יאהב.
הוא הרגיש מגע חם של יד חמה וטובה, הוא הרים את מבטו אליה.
היא הייתה אישה שבאופן זהה הזכירה את הדמות שהופיעה בחלומות שחלם בלילות האחרונים.
האומנם, הזאת אהובתי??!!
במשך שעות ארוכות הוא עמד שם וניגן, חבריו הרימו גבה על כך שהוא אהב לנגן על הגיטרה. תמיד מצאו סיבות לצחוק עליו.
שמש אהבה לצלם תמונות של נוף ואנשים, היא תלתה אותן על חבל כביסה שיתייבשו בחומה החזק של השמש.