זכה בוואטיז 2016! #מקום שני בספרות נוער (2/4/2017) אליזבת׳, נערה בת שמונה עשרה מהמושבת של אמריקה, נאלצת להתמודד עם מציאות חדשה לאחר שנחטפת על ידי ספינה של פיראטים אנגליים. היא לא יודעת למה, ולמען האמת לא כל כך אכפת לה- הרצונות היחדים שלה הם לחזור הביתה, אם בכלל יש מקום לו תוכל לקרוא בית, ולהתרחק מהקפטן, ארתור, כמה שיותר. מלחמה עומדת להתחיל. למרות שהיא לא רוצה לקחת בזה שום חלק, היא מוצאת את עצמה נכנסת לתוך זה באופן מובהק - מארגנת את הצוות, מכינה מפות, ממציאה טקטיקות. היא מתחברת לאנשים שונים בספינה, ומגלה שלמקום הזה יש קשר בלתי נפרד לעבר שלה, להווה שלה, ואפילו לעתיד שלה. מנערה רגילה היא הופכת מרצון או לא- לשודדת ים. ואיתה? איתה לא כל כך כדאי להסתבך.

"תשחרר אותה עכשיו" לחשתי בכעס והנחתי את יד שמאל גם כן על הנשק.עיניי רתחו למראה שהרטיט את ליבי. הוא החזיק אותה צמוד לחזהו והצמיד את אקדחו לצד ראשה.היא יבבה מפחד ואני לא יכלתי לנגב את הדמעות שזלגו מעייניה. " ומה גורם לך לחשוב שאני אעשה את זה מר גרין היקר?" שאל בציניות וגיחח. עשיתי צעד אחד לעברו והוא הידק את אחיזתו בה וראיתי את עייניה היפות נפקחות מפחד. "תיתן לה ללכת..היא לא קשורה לזה ואני נשבע לך שברגע שנסיים פה אני אחתוך אותך לחתיכות ואשלח כל חלק למקום אחר בעולם" אמרתי בזעם והוא החליש טיפה את אחיזתו ממנה,פחדן עלוב. גיחחתי. ולפני שהצלחתי להבין שמעתי קול ירייה מחריש אוזניים...וצרחה של קול יפייפה..

אתם כבר מבינים את הקונספט... אני חופרת לכן, אתן קוראות ומגיבות על החפירות שלי, וככה האיזון בעולם לא מופר.

"אטסושי-קון!" נשמעה צעקה מפיו של דזאי "יש לך בקשת עבודה!" וכך הסיפור התחיל, ביום רגיל ביוקוהאמה, שאף אחד לא ציפה שיקרה בו שום דבר מיוחד חוץ מגשם קל, אך השמיים הבהירים המתכסים בעננים היו מלאים בהפתעות רבות יותר משאטסושי יכל לדמיין כאשר נערה בעלת שיער לבן ארוך ועיניים סגולות צהובות נכנסה לסוכנות המחומשת ובפיה את החלק שאטסושי מעולם לא ידע על עברו והעבר של הנערה ובידייה הדבר שאטסושי מעולם לא דמיין שיהיה לו אי פעם, משפחה. אודה בתור סופרת בדבר אחד, ההתחלה לא ואוו. כתבתי אותה כשהייתי צעירה ואני מסרבת לשנות מלבד עריכה כי זה מה שכתבתי ואני גאה בי. אבל ניתן לזקוף לזכותי שזה משתפר במהירות מטורפת ואם תתנו לזה את הסיכוי מובטח שתהנו. מקווה שתאהבו גו-צ'אן נ.ב: כל הזכויות שמורות ליוצר של בונגו סטריי דוגס ואף אחד מהציורים לא שלי. (הלוואי שכן, אבל אני לא יכולה לצייר אפילו קולב)

אוקיי . יש די הרבה סיפורים כאלה ובסגנון מסביב העולם ואז אמרתי לעצמי "למה לא בעברית בעצם?" וככה זה קרה בגרסה שלי פרסי גיבור האולימפוס שלמד לשנוא כל אל בצורה שונה ומשונה. ועכשיו הוא סוף סוף פורש מחיי הקרב ועבר לאנגליה לעזור להביא חצויים למחנות ! אבל פתאום הוא פוגש ילד קטן בשם הארי שבורח מדודו המתעלל. לצערנו אסור לרצוח את הדוד אך הצליח לאמץ את הארי! הבעיה זה שהארי הוא גיבור שאיך שהוא ניצח את הקוסם הרשע והאפל! רק אף לא אמר לפרסי... או הארי שהוא גיבור. ובמקום ילד שהתעללו בוא הארי גדל בסביבה בטוחה ולמד מאביו שלא שווה להיכנס למקום שלא שייכים לו. רק חבל שאף אחד לא שואל אותו . אזהרה: * יש סיכוי גדול להרבה שגיאות כתיב פרסי ג'קסון לא שלי הארי פוטר לא שלי והציור לא שלי

אנדריאה (אנדי) אוליביה פלור היא נסיכת הממלכה סקייזר, אחת משלושת הממלכות שנמצאות על האי. כחלק ממסורת בשלושת הממלכות, כשנסיכה מגיעה לגיל 17, היא נכלאת במגדל, וכל גבר ונער בממלכה רשאי להציל אותה, ולזכות בה, בהון גדול ובארמון משל עצמו. אך מה קורה כשאנדי, נערה עקשנית ומרדנית, לא מוכנה לקבל על עצמה את הגורל הזה? מה קורה כשהיא מחליטה להציל את עצמה?

ציטוטים שאהבתי וכתבתי כאן, תהנו!

☆הושלם☆ כשאנבת' הזמינה את מגנס למחנה החצויים הוא אפילו לא שקל לסרב. איך אפשר להגיד לא כשאתה חצי ישן וקשת בענן פשוט מופיעה לך באמצע החדר? לפחות הוא היה מספיק ערני כדי לזכור את כל העסק, וכדי לזכור שהיא הזמינה גם את סאם ואלכס. לוויל הייתה בעיה. טוב, בעיה זו מילה מעודנת למצב בו הוא נמצא. הבעיה שלו הייתה די נמוכה, עם נטייה לבגדים שחורים וחוסר ביטחון פתלוגי בנוגע לאנשים. הבחור עצמו, בן האדס, לא היה בעיה כלפי עצמו, ממש לא! למעשה, וויל די חיבב אותו, ואולי זו הייתה הבעיה. לא היה ברור לו איך הוא הצליח להתקע במצב שבו הוא החבר-הכמעט-הכי-טוב של הבחור שהוא מאוהב בו. ולא היה ברור לו מה בכלל הבחור מרגיש כלפיו. פאנפיק על ההתחלה של סולאנג'לו, מאלכס ומחנה החצויים. אשמח להארות, הערות ותגובות.

מרינט נרגשת. היא מבלה את אחר-הצהריים שלה במוזיאון עם אדריאן, ואפילו כשמנון מצטרפת אליהם במפתיע, שום דבר לא יכול להרוס את מצב רוחה. אחרי הכל, מה כבר יכול להשתבש כששני נערים בני שבע עשרה שומרים על ילדה בת שבע? לא מעט דברים, מסתבר. קרדיט ענקי לכותבות הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: מאירין (כתיבה) - https://maerynn-blog.tumblr.com/ עדן דפני (כתיבה ואיור) - https://edendaphne.tumblr.com/ מוזמנים.ות להשאיר להן פידבק מדהים, כי הכי מגיע להן!! קריאה מהנה לכולם.ן!!

~אישתו של השד~ ״אתה תשחרר?״ שאלתי אותו כששמתי לב שהוא מחזיק את היד שלי ולא עוזב. ״לא״ חייך לפתע. בחנתי בו, האמת שקצת פחדתי, אולי אני מוזרה אבל זאת סיטואציה לא נעימה בכלל וכל אחת הייתה מפחדת. ״את אלכס נכון?״ החיוך לא ירד מפניו. ״איך אתה יודע איך קוראים לי? מי אתה ומה אתה רוצה!?״ התעצבנתי קצת. בחור לא מוכר מופיע פתאום, לא משחרר מהיד שלי, יודע איך קוראים לי, זה מלחיץ!. ״שמי אדם... אני שד, ואת תיהיי אישתי״ אמר. פתאום משום מקום מגיע בן אדם שקורא לעצמו השד אדם, הוא מודיע שאלכס תיהיה אישתו. איך אלכס תגיב? למה דווקה היא? מי זאת אכלס? והשד אדם? מה גורלם של השתיים? האם אלכס תסכים להיות אישתו של שליט הגהנום? מה האמת שאלכס ואדם עוד לא יודעים? ומה יהיה הסכום שלה?. כמובן שנגלה ביחד🤗. הספר מכיל: תכניים מיניים לא מפורטים ולעיתים‼️. שימוש באלכוהול לעיתים‼️.