תום אף פעם לא חשב שהוא יתאהב באחותו של איתמר, החבר הכי טוב שלו. הוא נשבע לאיתמר שבזמן שהוא לומד בפנימייה והוא רחוק מהבית- הוא ישמור על ירדן, כאילו היא אחותו הקטנה באמת. הוא דאג לשמור ממנה מרחק ולהסתכל עלייה מרחוק. הוא לא חשב שהוא אי-פעם יסתכל עלייה אחרת חוץ מ׳אחות של איתמר׳. עד יום שישי אחד, שבדרך-כלל היה כמו של יום שישי שהם היו רואים אחד את השני, רק שהפעם הוא ניגש אלייה, ומאז הפך את כל החוקים. ככל שהזמן עובר העניינים רק הולכים ומסתבכים. סודות, בעיות, חברים ואפילו משפחה לא מתפקדת. מערכת היחסים שלהם היא כמו רכבת הרים בדיוק, פעם עולה ופעם יורדת.. אך לפעמים השאלה היא האם אחרי כל ירידה- כזה קל לעלות? ⚒⚒ ••סיפור גמור••

״לא משנה מה איי פעם עשית לי, אני אף פעם לא הלכתי. אף פעם. תמיד את זאת שהלכה. את זאת שעזבה את הכל. אז אולי אני בן זונה ושברתי לך את הלב, אבל שנינו יודעים שאת לא יותר טובה במשחק הזה, גם את שברת לי את הלב.״ המילים של דין הכו בג׳סיקה כמו אגרוף. ״אני לא ידעתי.״ מלמלה. ״ברור שלא ידעת, את אף פעם לא הרגשת את זה. תמיד רדפו אחרייך, תמיד הלכו אחרייך ולרוב זה היה שולל. את ג׳סיקה גריי, את מהפנטת, הכריזמה שלך מטריפה כל גבר. את שובה את הלב בקלות מעוררת עצבים. את רגילה שגבר בא ונותן לך הכל, מתחנן שתשארי, מתחנן שתתני לו עוד ממך, את לא מכירה שום דבר אחר. אני הולך אחרייך באזיקים ג׳סיקה, עם עיניים עצומות אני הולך אחרייך כי אני מאוהב בך, ואת יודעת את זה, ואת יודעת שלא משנה כמה פעמים תשברי לי את הלב אני עדיין אלך אחרייך, כי זה כל מה שאת מכירה.״ - היא אוהבת סקס. זה בסדר, מותר לומר את זה בקול רם. היא לא מרגישה רע לגבי זה. היא יפהפיה אמיתית. עדיין ילדונת וכבר כולם מסתובבים סביבה. כי כשזה נוגע לג׳סיקה גריי, כולם לרגליה. תציצו לחייה של ג׳סיקה. הבחורה שמחזיקה בכל הלבבות האבודים, זו שגורמת לאורות השבורים לזרוח. אז בואו, קחו מבט, תכנסו לחייה של ג׳סיקה גריי, הבחורה ששייכת לכולם, אבל לא לאף אחד.

"האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה״ - הרב קוק זצ״ל ״מצאתי לי פיתרון לכאב ההוא שהחליט לשכון קבע בליבי. יש האומרים שהוא בכלל לא פיתרון, הוא תוצאה של המוח המעוות שלי. אבל אני יודעת שזה פיתרון. פיתרון גרוע. אבל פיתרון. והימים הפכו לשבועות ואז לחודשים, ופתאום איזה אחד הגיע. כשאני עמוק בתוך הפיתרון שמצאתי לעצמי. לא ידעתי לאן אני נכנסת כשהכרתי אותו. הוא עשה לי בלאגן בחיים אבל בעיקר בלב ובנשמה. ואני, לקחתי נשימה עמוקה ונתתי לעצמי לטבוע לתוכו ולתת לחיים הפשוטים שלו להרים אותי, ואז גם להפיל.״ ימית בטיטו, נערה שהולכת לאיבוד במסלול של החיים, נגררת לאלכוהול ועישון לאחר מקרה טרגי. היא מקווה למצוא שם נחמה. במקום החשוך שלרגע אחד היא חושבת שהוא מואר. ואז האור האמיתי מגיע. הוא מגיע יחד עם הגבר ההוא שנכנס אל חיה ברגע אחד של היסח הדעת. ומשם הכל תלוי בה. האם להישאר במציאות שנראת לרגע מתוקה, או לקום ולחיות באמת במציאות שלא תמיד מתוקה, אבל אמיתית ונעימה יותר מכל דבר אחר. * ״בשם השם נעשה ונצליח״ 🧿