אחרי לילה ארוך ששקד פרץ מעבירה במועדון שהכניסה אליו אינה מותרת לבני גילה, היא פוגשת באופן מפתיע בליאב אלקיים - אותו חייל שגדול ממנה בארבע שנים והספיקה להכיר דרך יישומון האינסטגרם. האחד שמבלי להכיר אותו ולפגוש אותו פנים מול פנים, הצליח לשבות את שקד הצעירה בקסמיו, לגרום לה הסתקרן מדמותו המסתורית שאינה הכירה מקרוב. אמנם שקד חשבה שהמפגש עם ליאב הסתיים ברגע שפגשו זה בזו, אולם לליאב היו תכניות אחרות אחרי ששקד הצעירה הצליחה לשבות אותו. בין השניים מתפתחת ידידות חוצה גבולות, והם נסחפים לסיפור אהבה מלא במערבולות ותשוקה חסרת מעצורים שספק האם יצליחו לממש אותה.

סינדראֶלה | לב של כאב אֶלָה מרטין. נערה חצופה, בת 20, שכל חייה דאגה לטפל באביה החולה נאצלת להתחיל לעבוד בתור משרתת באחוזת וויד. בעודה סובלת מהתעלויותיהן של אם הבית ושתי עובדות המטבח הצעירות והוותיקות יותר, אלה מוצאת נחמה בזרועותיו של דמיאן וויד, איש העסקים הכי ידוע, סקסי ומחוספס בכל רחבי ניו-יורק. ובעל האחוזה.

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋