"אני לא מרגישה את החום, אני לא מרגישה את העשן בריאות. אני מרגישה שאני נושמת. לראשונה." העולם של אלנה מחולק לשלוש קבוצות: מנשיבים, מערבלים וריקים. כל אדם שולט ברוח או במים, או נולד חסר שליטה ועל כן נחשב נחות יותר. אלנה היא בת למשפחה חשובה של מערבלים, ותמיד הרגישה הכבשה השחורה- כי היא ריקה. חסרת יכולת. או לפחות זה מה שהיא חשבה, עד שיכולת אחרת, שונה ומסוכנת מתגלה אצלה. אלנה מגלה שהיא מבעירה. החיים של אלנה משתנים ברגע וכל מה שהיא חשבה על העולם שלה, על מה נכון וצודק, מתערער. הבלתי אפשרי מתנגש באפשרי, ויחד עם חברים חדשים וישנים היא יוצאת להילחם למען מה שהיא מאמינה בו. כריכה שעיצבה ג'וי המוכשרת ❤️ @DeathAngelQ •••כל הזכויות של הספר הזה שמורות לי ולי בלבד. כל העתקה או שימוש ברעיונות או קטעים מספר זה בלי רשותי היא לא חוקית, ואסורה לחלוטין.••• #1 בהרפתקה 11.2.22 #1 באש 21.3.22 #3 בפנטזיה 3.11.22

מי אני? זו השאלה שמטרידה את טאליה דאני עוד מהיותה ילדה קטנה. אמנם מבחוץ נראה שיש לה את החיים המושלמים. מעמד חברתי, משפחה טובה, חבר אוהב... בפנים מתחוללת אצלה סערה. עם תחושת אי שייכות ומשיכה לא מוסברת לחבורה משונה ואפופת מסתורין בבית ספרה, לאט לאט מגלה טאליה סודות שהיו חבויים מתחת לאפה; עליה, על משפחתה ועל אנשים דומים לה. המסע אל הגילוי של הצד שמעולם לא הכירה בעצמה, מגלה לה עולם חדש לחלוטין ומציב בפניה אתגרים קשים.

אני לא רוצח. קלטו את זה כבר. אני לא רוצח. לא רוצח. לא. אני לא רוצח, ולא אכפת לי מה אתם אומרים. אבל אתם, אתם רוצחים. כל אחד ואחד מכם, גרעין של רוע מהלך. חושבים שאני פסיכופט? חושבים שאני מפגר? אז תנו לי לגלות לכם משהו. הפסיכופוטים הם אתם. אני האדם הנורמלי היחיד בעולם הזה. האדם שיגאל את כולם מייסוריהם. אני שונא אתכם. אבל רק בגלל שאתם לא מבינים. בגלל שאתם לא שומעים. בגלל שאתם לא רואים. לא מבינים באיזה גיהנום אנחנו חיים. לא שומעים את זעקות האנשים שבאמת זקוקים לעזרה. לא רואים שאתם חיים בהזיות, באשליות שכל סיפור נגמר עם סוף טוב. הייתי בטוח שזהו. שגם אני עוד רגע אצא מהגיהנום. הייתי בטוח שסוף סוף אני אהיה זה שייגאל. אבל כמובן, משהו היה חייב להשתבש, נכון? החיים לא יכולים להיות מושלמים. (16+ טכנית, בשל תכנים של אלימות, שפה גסה ובוטה, תיאורים מפורטים של דם, וחשש לטריגר.) 1# בhorror נכון ל21.6.2020 4# באימה נכון ל14.09.2020

קאת'רין מעולם לא חשבה שהחיים השקטים שלה יתהפכו. רגע אחד היא ביער, קוראת את הספרים האהובים שלה, וברגע השני מנסה להיחלץ מלהבות כחולות ששורפות את אחוזת הדרקון, הבית שלה. כשהיא יוצאת משטח האחוזה ופוגשת אותו היא מבינה שהמסע שלה מתחיל. אז... שנתחיל גם אנחנו את המסע שלנו? ❧❧❧ תאריך התחלה: 17.2.2015 תאריך סיום: 23.9.2016 ❧❧❧ ♕ #1 Teen Fiction - 22.10.2016 ♕ קרדיטים: ★לשולחן המתבודדים (המבין יבין) ★עזרה בעריכה הלשונית של ההקדמה- jk1089 ❧❧❧ שם בעברית: "מיועדת להיות" © זכויות יוצרים שמורות לי ואין להעתיק את הסיפור או חלקים ממנו

'קומות' היה הכינוי המקובל, אך רק בין התלמידים, לבית הספר המפורסם והידוע שהוציא תחתיו אבירים, נסיכות, אצילים, וגבירות. אנשים רבים וידועים למדו שם. כולל המלך והמלכה.ידוע היה שזהו בית הספר היחיד אליו שולחים האלפים את ילדיהם המעטים ללמוד. ובית הספר היחיד שמוגן - ברשות החוק - על-ידי קסם. וכן, בית הספר היחיד שבו לימוד אומנות הכישוף הייתה מותרת, גם אם הייתה אסורה לשימוש בכל מקום אחר. זה לא היה בית ספר לקוסמים - חלילה (ומי שיטען שהוא כן, ימצא את עצמו מהר מאוד בבעיות קשות). לא, הם לימדו שם הרבה גוונים של מקצועות, שהובילו להרבה כיוונים. אך המטרה של בית הספר הייתה ברורה. לשמור לעצמו את הכוח להחליט למי מותר להשתמש בכוח האסור, ולמי לא. וכמובן, לחנך דור נאמן ומסור למסורתו, לאמונתו, ולמלוכה - אבל זה רק באופן רישמי.

זהו סיפור. סיפור שסופר כול כך הרבה פעמים עד שמרבית החוקרים לא בטוחים אם קרה באמת. הורה לילדו סיפר לפני השינה, מלחים שיכורים סיפרו אותו זה לזה בנמל, משוררים שרו אותו בחצרות מלוכה אך אף אחד מהם לא חשב לכתוב אותו. הסיפור מתחיל בילדה קטנה. זה נכון שהוא יגדל הרבה יותר ממנה, אך המעשייה הזאת מתחילה בילדה קטנה שעושה שינוי גדול בחייה ובחיים של אחרים...

מה יכול להיות גרוע יותר מלהיתפס ולהיזרק לתוך כלוב? אולי, להיות מוקרב לאל השמש על ידי ברברים פראיים... הדבר האחרון לו ציפתה הילה בבוקר הקריר ההוא, היה להיתפס ביער הצפוני ולהיפך לקורבן האביב. וכעת, כל אשר נותר זה למצוא דרך כלשהי לצאת מין המצב הנוראי הזה, גם אם זה אומר להשתמש בכוחות, בהם אסור עליה להשתמש, כוחות שהחריבו את ביתה הקודם והביאו למותם של אנשיה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ כריכה מאת @aiko2u (השם שלה יופיע בפרק הראשון) את הסיפור הקצר הזה כתבתי בשלושים יום לקראת תחרות סיפור של "היה יהיה 2018", למרות שהסיפור לא התקבל, החלטתי לעבור ולתקן אותו ולפרסם אותו כאן לעיניכם, אשמח לשמוע את דעתכם:) ***אלימות מפורשת כל הזכויות שמורות ליוצרת© שושנה יוסופוב

בעולם שבו הדרקונים קיימים, חלק מהאנשים הופכים לאגדות. כשביצת דרקון אבודה מגיעה אל משפחתו של ריצ'ארד, הם נתלשים מחייהם הרגילים. אבל יש הבדל בין נער חווה מתבגר שנועד לתהילה לבין הורים לשלושה ילדים שמנסים לשמור על משפחתם בחיים למרות דרקון אגדי שיכול להוביל אותם לגדולות אבל גם אל המוות. ג'ייק, חצי גנב נמלט חצי פילוסוף רחוב, מנסה לגלות את סודות האש- אבל הוא משוגע לחלוטין, או לפחות כך רוב האנשים חושבים- הוא מדבר עם דרקון אוויר שקוף שאמור לא להיות קיים אפילו, שאיש מלבדו לא יכול לראות. ריין, ביתו של שר הצבא, מנסה למצוא את עצמה בתוך חצר המלוכה ולהבין למה כולם מתלחשים על מרגל מתי שמלחמה קורעת את היבשות. וכל אותו הזמן, אויב ישן לוחש מהצללים.

•הושלם• (GirlXGirl) "מ-מראה מראה, ש-על הקיר," וזה היה קשה לנשום את המילים ביציבות, בידיעה שליבה נקרע לגזרים ונשבר לחתיכות קטנטנות שצנחו על הרצפה. כף ידה הרועדת נצמדה אל הזכוכית הקרה, היא משכה באפה בכוח לפני שהמשיכה לדבר; "החזירי אלי... את ה-יפה בכ-כל העיר." . ואחרי כל מה שהיא עברה, טיאר - הידועה גם כמלכה (או לחלופין, האלמנה) של הממלכה - האמינה שמצאה שלווה. הבעל שתיעבה מת, היא הייתה בעמדת כוח מבוססת, והכי חשוב; בידיה הייתה שלגיה. הנערה היפהפייה בעלת העור החלבי כשלג, השיער השחור כפחם והשפתיים האדומות כדם. הנערה, שאמנם הייתה בתה החורגת אבל הייתה כל כך יוצאת מן הדופן שהיה קשה שלא להישבות בקסמיה. וטיאר אהבה אותה מכל ליבה. אך יום אחד, זו נעלמת. . "למה אני של שלגיה, אבל שלגיה לא שלי?" "קסם שחור," עונה המראה. . אזהרות: #טריגר אונס #תוכן בוגר ייתכן בהמשך

*הושלם* מלחמת עולם שלישית הרסה הכל. האנושות אבדה. מוטציות נוצרו. הירח נהרס. אך מה אם יש שורדים? איך זה יכול להיות? ומה יקרה איתם הלאה? מדוע מראם הוא כזה? מה קורה כשהם פוגשים זה את זה? לא דברים טובים, זה בטוח. מלחמה אחת. שבעה שורדים. לכל אחד יש סודות. לכל אחד יש פחדים. לכל אחד יש מטרה. האם המטרות של כולם זהות? ******** תיאור צולע מאוד, אך לצערי אין דרך לתאר את הסיפור הזה... תודה לאמורה על הכריכה :) 1# במדע בדיוני בתאריך 24/03/2018