כן אני ילדה יתומה הוא רצח את אחי הקטן בן השלוש יום לפני יומולדת ארבע שלי הוא רצח את הורי יום אחרי שנהפכתי להיות בת חמש לא הוא לא איש רגיל ראיתי אותו העיניים שלו אדומות כדם זה היה איש זאב מאז רצח הורי אני בבתי יתומים אבל את האמת? היער הוא הבית שלי כל החיים שלי גם כשהייתי בבתי היתומים הייתי ביער כמה שיותר בגיל עשר הצלחתי להשיג אקדח ומאותו היום אני מתאמנת בשביל מה? בשביל למצוא את הרוצח של הורי ושל אחי ולרצוח אותו רציתי רק נקמה לנקום את מות הורי ואחי ומאז התחלתי לא ריחמתי על אף איש זאב למדתי לזהות אותם ולמדתי לרצוח אותם הבטחתי לעצמי שהרוצח ישלם על מעשיו בחיו אבל אז פגשתי אותו

I'm bored and this War is weird af idk So I created a smutshots story between Israel and other countries I don't care what side are you in but you can still read it and enjoy (or suffer) This was originally just about Israel and palestine but I got carried away

האם ג'יין תעדיף לנשק את נובי, או אולי לדקור אותו בבטן? האם נובי יעדיף להחזיק את המעיים שלו, שלא ישפכו, או לנשק את ג'יין בחזרה? האם תגלו בכלל את כל הדברים הנ"ל, או שעבדתי עליכם? (את האחרון באמת תגלו. אני נשבע. לא הייתי משקר לכם בעניין הזה. תשאלו אפילו את אמא שלי) ג'יין, הילדה שלא יכולה לבכות, פוגשת את נובי, הילד שלא יכול לצחוק. זאת הייתה שנאה ממבט ראשון, ואהבה מהמבט המאה חמישים ושלוש נקודה שתיים.