שלום, קוראים לי ביילי. ביילי זה שמי. פגשתי אותו בעבר, בנסיבות לא הכי אופטימליות שאפשר. אחרי שנפרדנו לא חשבתי שאני אראה אותו שוב, אבל כמובן שזה לא ילך כפי שחשבתי. זה אף פעם לא הולך כפי שחושבים. אלא אם כן אתם מיליונרים. או ההורים שלי. אז זה הגיוני שהכל ילך כמו שתכננתם. אם אתם לא ההורים שלי אתם מוזמנים להתחיל לקרוא, אבל אם אתם כן ההורים שלי: צאו לי מהסיפור! הוא שלי!!

קארין היא ילדה יפהפייה עם ארבעה אחים מגוננים מאוד, וגדולים. היא לא מודעת לכך שהיא כל כך יפה ואף חושבת שהיא מכוערת. בסביבתה של קארין יש הרבה בנים שרוצים אותה אבל היא? היא לא שמה לב עד שמגיע לפתע הבחור שמעיר אותה, עד שהיא מסתכלת עליו באופן שונה, על כל הבנים היא מסתכלת בתור ידידים, ועליו?, כשהיא רואה אותו הלב שלה נמצא בעננים. ובנוסף יש לקארין מחלה מסוכנת שהיא יכולה לפגוע בה. רוצים לדעת עוד? אז יאללה תקראו מכיל תכנים מיניים ©כל הזכויות שמורות © אין להעתיק ® מקום 1 בתקווה ב12/2/19 מקום 1 באנורקסיה ב28/2/19 מקטם 1 ברומנטיקה ב3/9/19-28/9/19

״כולם ידעו שהיא שלו.״ ~ אווה ולוקאס היו החברים הכי טובים מאז שלוקאס ראה את אווה במגרש המשחקים כשהייתה בת 4. היא תמימה וביישנית, עוד שלוקאס מאיים על כולם מלבד על אווה. למרות זאת, הם עושים הכל ביחד. אם אי פעם אחד הלך, השני אחריו. אף אחד מהם לא הולך יותר מיום אחד בלי לראות את השני, מה שבטוח זה שהם היו בלתי נפרדים. עכשיו בגיל 16, אווה נאלצת לבלות שנה בבית הספר הציבורי לאחר ששהתה בביתה כל חייה. איך לוקאס יגיב לכל האנשים החדשים שהיא עומדת לפגוש, במיוחד היותו כל כך רכושני על אווה? אך, למרות שהם החברים הכי טובים, לוקאס שומר סוד מאווה. אחד גדול. לוקאס הוא זאב. ואווה היא בת זוגו. ~ הסיפור מתורגם והמקורי נכתב ע״י @esssea .

קרוליין למדה לקח אחד בחייה, לעולם לא להסתכל לאחור. החיים של קרוליין ההפך ממושלמים, אבל ככה זה לגור במשולש, אין לך עתיד, רק הווה ועבר, לפחות אם יש לך מזל. ולקרוליין, חסר הרבה ממנו. ~זה סיפור מקורי שלי~

"תשחרר" ניסיתי להעיף אותו ממני אבל הוא רק הצמיד את פרצופו קרוב יותר אליי. "ואם לא באלי" החיוך הממזרי שלו גרם לי לרצות לדפוק לו אגרוף בפרצוף אך ידיי לא יכלו להשתחרר מאחיזתו. "מה חנונית כמוך יכולה לעשות?" הוא הרים את סנטרי בידו הימינית והכריח אותי להסתכל לעיניו הירוקות, אני בטוחה שעיניי שיקפו את השנאה שחשתי כלפיו כי זה היה הדדי...אני שנאתי אותו בדיוק כמו שהוא שנא אותי. בבית הספר פרח מתקיימות שתי קבוצות יריבות... אחת מורכבת מתלמידי העילית, התלמידים המקובלים, אלה שהכי יפים עם האישיות הכובשת או איך שהמורים מכנים אותם...המופרעים. ובואו נגיד שקבוצה השנייה מורכבת מהתלמידים החכמים של בית הספר, הגאונים, אלה שלא אכפת להם מה הייתה האופנה האחרונה או איך שהמופרעים קוראים להם...החנונים. אתם לעולם לא תראו אותם יושבים אחד ליד השני, אם זה בקפיטריה, בכיתה או אפילו באוטובוס... קו בלתי נראה חוצה בין שתי הקבוצות האלו ואחת הסיבות ליצירתו היא ליאה ואיידן. השאלה היא, אם הקו בניהם יעלם עם הזמן או שמישהו בפעם הראשונה יחצה אותו?