"אז אני כן מפחד מהסיכונים, את יודעת מה עבר עליי כשחשבתי שאני הולך לאבד אותך?!". במקום שבו כל אמת עטופה בשקר, אמיליה מגלה שמה שסיפרו לה על עצמה רחוק מלהיות נכון. המוסד שאליו היא נשלחת אמור להגן עליה אבל מאחורי הדלתות הנעולות מסתתרים כוחות אפלים, כנפיים שלא שייכות למלאכים ומשולש יחסים מסובך שהלב לא מצליח לבחור בתוכו. היא תלויה בין עבר שנמחק לה מהזיכרון, הווה מסוכן שמאיים לשבור אותה ועתיד שהיא אפילו לא בטוחה שתחיה כדי לראות. כשהלב, הגוף והאמת לא מסונכרנים- אמיליה תצטרך להחליט, לברוח? להילחם? או ללכת לאיבוד.

אישו ולוקאס סוף סוף הגיעו לבגרות ועכשיו הם צריכים למצוא את הנבחר שלהם ברגע שהם מוצאים הם מתאהבים ולהפתעתם הרגשות הדדיים. שיין מתחבר אל האחים במהרה אבל כל פעם יש בעיה חדשה שצצה במערכת היחסים הזאת. האם האחים יישארו עם שיין וימשיכו להילחם עליו? לקחתי השראה מהסיפור המהמם Don't come back אחד מהספרים האהובים עליי בוואטפאד!! אני לא מאמינה שמישהו לא קרא אבל אם לא קראתם רוצו לקרוא!! ואני מקווה שזה לא מפריע לאף אחד ותודה לכותבת המהממת של הספר שהביאה לי את הזכות לקרוא את הספר המהמם שלה!! הפעם השניה שאני מעלה אבל הפעם עם גישה אחרת~ בהצלחה לי! אזהרות: °תכנים מינים °קללות? לא זוכרת בדיוק ° שיפוף בין אחים אבל לא כזה הרבה ° boyxboy כמובן °קינקים מוזרים כאלו ואחרים

בארץ שבה השקט והשלווה כבר אינם קיימים, 4 ממלכות נכנסות למלחמה קרה מלאה בדם, הן כולן נופלות לתאוות שלהם הם חפצים: בצע, כוח, מעמד ותשוקה. אלת הגורלות שזורת את גורלם של צעירים מרקעים ומעמדות שונים לחלוטין אל תוך גורל מעוות אחד, ורק היא יודעת איך סיפורם יסתיים. בסיפור זה הם ילמדו על אהבת אמת, בגידה, שקרים, תככים ומרמה שסובבים אותם. וכל זה בניסיון נואש לשרוד בתוך גוב האריות שבו הם חיים, לשורד - זה מה שהם רוצים. מה המשמעות לאיבוד אהוב, חבר ומשפחה. ועד כמה המלחמה באמת יכולה להיות אכזרית ומכוערת. מקום #1 - היסטורי מקום #1 - ממלכות מקום #1 - firststory מקום #1 - history מקום #1 - כתר מקום #2 - enemiesto lovers התחיל; 19.11.2021 הסתיים; 03.04.2022 - סיפור מקורי, כל הזכויות שמורות -

#1 על טבעי 3.3.2017 -גמור- *הסיפור הזה מ2015 בערך והכתיבה ברמה נמוכה* *שימו לב אני משפצרת את הסיפור ומתקנת, מזהירה שיהיה שינויים גם בתוכן, לא דרסטית אבל הוא דורש המון עבודה* תיעוב עמוק קיים בין מלאכים ושטנים, זה חוקו של הטבע ואין לשנותו. וחוק של טבע ניתן לשבור?

פורקס, עיירה נידחת בחצי האי אולימפיק, תמיד היתה קרירה ומלאת עננים, בדיוק כמו אמה קלירווטר שעוברת לעיירה בגיל שש עשרה. אמה בדרך כלל אדישה לאנשים, פרט לאלו שהיא אוהבת; משפחתה. היא אוהבת שינויים אך לא ציפתה לשינוי שהגיע עם הגעתה לשמורה. נכתב בהשראת סדרת הספרים "דמדומים" של סטפני מאייר. בואו לקרוא על אמה, שכמו בלה נחשפת לעולם העל טבעי, אך הפעם מהצד השני- של אנשי הזאב. *אין צורך לקרוא את דמדומים לפני קריאת ספר זה אבל אני ממליצה. *ספר ראשון בסדרת ה"מוטבעת". *תודה ל-topy_writer על הכריכה המדהימה.

"אני מבין שאתם כועסים,אני מצטער שאני לא מה שרציתם. אני מצטער שאני בשום פנים ואופן לא מוצא חן בעינכם..אני מצטער על שאני מגעיל וטיפש וחרא של בן אדם.על שאני נבלה ואפס מאופס..בסדר? אני יודע את זה. אבל בבקשה תפסיקו להטריח את עצמכם בלהחזיק אותי פה ותשחררו אותי. אני לא רוצה להיות פה קאי.בכלל לא" אני משפיל את מבטי במילים האחרונות. נאנח. "אני לא מאמין לך " אנזו לועג "לא אכפת לי במה אתה מאמין.רק תטיסו אותי חזרה לנונה" אני מבקש "רגע..." קאי מגחך "אתה רציני?" הוא מרים גבות במבט משועשע "כן" אני ממלמל,קם ועולה לחדר שלי

" אתה בסדר ? " הקול היה רך אך מחוספס " כ..כן אדוני " דמיאן התיישב על בירכיו והסתכל לצדדים. רואה שכולם מביטים בו עכשיו במבט פעור. ואז הוא הביט אל פרצופו של האדם מולו ..מבטיהם נפגשים. זה היה סבסטיאן. הבחור היה אגדה במחוז שלו. כולם דיברו עליו והעריצו אותו..כלומר..דמיאן לא ממש ..זה פחות העסיק אותו. אבל הוא זוכר אותו משער של מגזין לפני שנתיים. הוא לא השתנה הרבה. שיער שחור פרוע של ' לא אכפת לי ' אבל עדין איך שהוא 'מסודר' יפה. ועיניים אפורות עם נגיעות צהובות. אז הוא אמר שהוא היה בן 18. עכשיו הוא כנראה בן 20. פער לא קטן של 4 שנים בינהם. לא פלא שהוא הרגיש קטנציק ליד סבסטיאן..שהספיק כבר לפתח שרירים ובטן חטובה הוא נראה טוב . הוא היה גבוה ממנו בשני ראשים בערך. אולי קצת פחות... " אתה בטוח שאתה בסדר ? " סבסטיאן מביט בו במבט אפל ולא ברור ודמיאן חרד, לא מצליח לנתק את מבטו מהמבט של האלפא. ההרגשה הזאת מוזרה לדמיאן. הכל זועק וצועק שלהיות לידו זה לא המעשה הנכון. כל תא בגופו צועק לו לברוח. מה הוא עושה לעזאזל? הוא מנסה לבדוק אותו ? הוא מנסה לגרום לו לקבל עונש ?

סיפורי הוא די מטורף, סליחה תנו לי לתקן את עצמי, הוא מטורף. מרגע החטיפה כל חיי השתנו, לא האמנתי עד כמה מסובכת אני. התעוררתי ביום הולדתי וגיליתי שאני לא מי שחשבתי שאני. החיים שלי התחילו טובים ומאושרים עד לרגעים מסוימים אשר גרמו להורדת הביטחון שלי. יום פתיחת הלימודים הגיע, ציפיתי להתחלה חדשה ומאושרת, עקב מעברי לבית ספר אחר, אך לצערי ההפך קרה, לא האמנתי שבכמה שעות בודדות הוא יגיע.החיים שלי השתנו בשניה שראיתי אותו, קשה לפספס את תיאו בראון, גבר מושך ומסתורי. הוא ידע שאני שלו מהרגע הראשון שראה אותי, הייתי תמימה, לא הכרתי את העולם שלו, עולמו של אלפא תיאו, עולם ציותים בלתי נגמרים, חוקים, עונשים. תמיד הוא היה כה מסתורי, הוא התעלל בי ובאותה נשימה שבה את ליבי. עולם הזאבים נגלה לנגד עיניי, אני שלו, אני המיועדת שלו. כל חיי היו שקר אחד גדול. אלפא תיאו תמיד התנהג אליי בצורה נוקשה, עשיתי משהו לא בסדר, אני מקבלת חינוך, או במילים אחרות עונש. דרכו שלו הייתה רעה, נוקשה, קשה. חינכו אותו לדבר אחד יחיד, שליטה. תמיד עברה בתוכי התחושה שהוא הזאב הרע, אבל הוא רק ניסה לשמור עליי, אלפא לא ידע להרגיש רוך ואהבה, אבל זה בסדר בשביל זה אני נמצאת בחייו, ואני מודה לזאב הרע שלי,הזאב שגרם לי לפרוץ את חומות התנהגותי, הזאב ששמר עליי מגורלי.

אנדריאה (אנדי) אוליביה פלור היא נסיכת הממלכה סקייזר, אחת משלושת הממלכות שנמצאות על האי. כחלק ממסורת בשלושת הממלכות, כשנסיכה מגיעה לגיל 17, היא נכלאת במגדל, וכל גבר ונער בממלכה רשאי להציל אותה, ולזכות בה, בהון גדול ובארמון משל עצמו. אך מה קורה כשאנדי, נערה עקשנית ומרדנית, לא מוכנה לקבל על עצמה את הגורל הזה? מה קורה כשהיא מחליטה להציל את עצמה?

#1 פנטזיה 22.10.17 *הושלם* "אני מושיטה יד להרים את ברדסו, לחשוף את פניו, אך הוא עוצר אותי בתקיפות, תופס בידי בכוח. אני מצליחה לראות לרגע את עיניו הכחולות רושפות אליי בזעם. 'אל תעזי,' הוא אומר לי בנוקשות 'זה שאת נסיכה לא מתיר לך לעשות כל העולה על רוחך.'" אריאל היא נסיכה בת 19. הקטנה מבין שלוש אחיותיה. מישהו רוצח בדם קר את בעלה ובנה של אחותה, ובעקבות כך כוחה של האחות מתעורר. היא מאשימה את אריאל ברצח ומנסה להרוג אותה. אלא שאז הוא מופיע, ומציל אותה. הנער בברדס. אותו אחד שהציל את חייה שנה לפני כן, ואמר לה שלא יחזור שוב. אלא שהוא חזר. "אנחנו אגדה. שלוש הנסיכות לממלכה העצומה ביותר בעולם, ושלושתינו זכינו ביסוד, מה שהופך כל אחת מאיתנו חזקה בהרבה מהאדם הממוצע. קיומנו הוא ברכה לממלכתנו. כך כולם אומרים. אבל מה שקרה השנה, השנה ששינתה את חיי השלווים לגיהנום, גרם לי להבין שהכוחות הללו הם לא בהכרח ברכה." כל הזכויות שמורות Ⓒ 2016 Hey_you3 אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר- כל חלק שהוא מן החומר שבסיפור זה. שימוש מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהכותבת. תהנו ♡