הן היו החברות הכי טובות בתור ילדות אבל נפרדו כשאחת מהן הייתה צריכה לעבור. עכשיו היא חוזרת שש שנים לאחר מכן, אחרי ששתיהן עברו כל כך הרבה בנפרד האם הקשר יחזור לאיך שהיה קודם? או שישתנה? לטובה או לרעה זו השאלה האמיתית

ג'ול היא ערפדית שיוצאת לליל השתייה, שבו תהפוך סוף סוף לבוגרת. רק שהדברים מסתבכים... ארומה של תפוזים הוא סיפור קצר :) תהנו!

☆הושלם☆ אנשי ממלכת החולות תמיד ידעו שמסוכן לשוט בים כשירח כחול מופיע בשמיים, פעם בחמישים שנה. ספינות לא חזרו לנמל ממנו יצאו. המלחים המעטים ששבו הביתה היו הרוסים, מקשקשים דברים על בתולות ים, האלה, הכוהנת. דבריהם של המטורפים נפטרו כלא יותר מעונשם של אנשים שלא צייתו לחוקים. כולם פשוט ידעו שזה אסור. אבל אריקה מעולם לא צייתה לחוקים כשהם עמדו בדרכה להשיג את מה שרצתה. אחרי הכל, היא הייתה הנסיכה. וכשהספינה שלה נהרסת, ובמקום לטבוע היא נשארת בחיים; אריקה בטוחה שמישהו הציל אותה. היא זכרה פנים במים. אריקה נחושה בדעתה למצוא אותם שוב, גם אם זה אומר לשוט בים בירח כחול.

ערפל כבד עוטף את קודומאה במהלך היום, ונעלם רק להפוגות קצרות במהלך הלילות. הממלכה העתיקה מתקשה להתאושש מהעלמות של אחד עשר הנסיכים ובעקבותיהם גם הנסיכה הצעירה ביותר, אליסה, ובואה של המלכה החדשה לארמון יוצר מציאות של רעב ועוני. אליסה לא יודעת מה קרה לאחיה. זכרונות הילדות האחרונים שלה מהם התערפלו לאורך השנים. היא התגברה. היא המשיכה הלאה. עד שנערה זרה שעברה שזור בעברה מוצאת אותה וכל מה שהיא האמינה בו לאורך אחת עשרה שנות הבריחה שלה נשבר לרסיסים. מבוסס על הסיפור הקצר מאת האנס כריסטיאן אנדרסן.

הנסיכה לוניה הייתה בדרך לחתונה שלה בממלכת בוליגוראד, מוכנה לייצג את ממלכתה כראוי. עד שבדרכה לחתונה ספינת פיראטים תוקפת את ספינתה. לוניה מנסה להיאבק בהם אבל במקום זה מוצאת את עצמה בתוך ספינת הפיראטים, מנסה להסתגל אל הצוות המוזר והקפטנית של הספינה- סאטומי וואקנה, או כמו שרבים מכנים אותה-שדת הים. סאטומי היא הפיראטית הכי מפחידה בכל שבע הממלכות, כולם מכנים אותה שדת הים. היא מוכנה לכל קרב, מלחמה או תאונה, אבל היא לא הייתה מוכנה לפגוש בנסיכה לוניה. ועד מהרה גם להתאהב בה. לאחר שהיא משכנעת את לוניה להצטרף אליה להרפתקה בלתי נשכחת בין הממלכות, סאטומי תנסה בכל דרך אפשרית למשוך את תשומת ליבה של לוניה. *קרדיט לYONASURNAMELESS על כריכה. *קרדיט ענק לחברה הכי טובה שלי שרון שהיא זאת שציירה את הציורים לפני כל ארק.

"את שונאת שקוראים לך אלינור, את מעדיפה אלי. ואת כנראה תתחרפני לגמרי אם מישהו יגע לך בפסנתר, למרות שלא ניגנת עליו כבר... משהו כמו שלוש שנים?" אני לוקחת נשימה, "את רודפת אחרי המרצים כשהשיעור נגמר ואני מוכנה להתערב על מיליון דולר שאת התלמידה שהם הכי אוהבים. הסיכומים שלך מסודרים באופן מדהים למרות שהכתב שלך קטן מדי ויש לך חבר שאת אוהבת ולא אוהבת - אני חושבת - ואני יודעת בוודאות שלא ביקשת משאלה כשכיבית את הנרות ביום הולדת שלך ואת כנראה האדם השלם השבור ביותר שפגשתי." היא מסתכלת עליי והיא רוצה להטיח בי מילים בחזרה, אבל הפה שלה נפתח ונסגר כמעט מיד, אז אני אומרת "תספרי לי עליי." "את אוהבת שקוראים לך דניאל," אני מחייכת, "את כנראה תעשי יותר מדי בשביל אנשים שאת אוהבת ואת כן אוהבת את רומי, בדרך שלך. את עובדת יותר מדי, את תמיד מאחרת," היא מנסה לספור את הדברים באצבעותיה וזה די מצחיק "את לא כותבת סיכומים בשיעורי כימיה כי את עסוקה בלכתוב - אני לא יודעת מה - קטעים ושירים שאת כנראה לעולם לא תתני לי לקרו-" "אני מתכננת לתת לך." אני אומרת. "אני מצפה לזה." היא לא מסתכלת עליי, "את אוהבת אתגרים יותר מדי ואני כנראה קצת אתגר? והאמת אני לא יודעת אם את יותר שבורה משלמה, עדיין לא החלטתי."

•הושלם• (GirlXGirl) "מ-מראה מראה, ש-על הקיר," וזה היה קשה לנשום את המילים ביציבות, בידיעה שליבה נקרע לגזרים ונשבר לחתיכות קטנטנות שצנחו על הרצפה. כף ידה הרועדת נצמדה אל הזכוכית הקרה, היא משכה באפה בכוח לפני שהמשיכה לדבר; "החזירי אלי... את ה-יפה בכ-כל העיר." . ואחרי כל מה שהיא עברה, טיאר - הידועה גם כמלכה (או לחלופין, האלמנה) של הממלכה - האמינה שמצאה שלווה. הבעל שתיעבה מת, היא הייתה בעמדת כוח מבוססת, והכי חשוב; בידיה הייתה שלגיה. הנערה היפהפייה בעלת העור החלבי כשלג, השיער השחור כפחם והשפתיים האדומות כדם. הנערה, שאמנם הייתה בתה החורגת אבל הייתה כל כך יוצאת מן הדופן שהיה קשה שלא להישבות בקסמיה. וטיאר אהבה אותה מכל ליבה. אך יום אחד, זו נעלמת. . "למה אני של שלגיה, אבל שלגיה לא שלי?" "קסם שחור," עונה המראה. . אזהרות: #טריגר אונס #תוכן בוגר ייתכן בהמשך

•הושלם• אחרי תשע עשרה שנים, אלה סוף כל סוף יצאה מהארון. ואפשר לחשוב שבזה בעיות של אדם יכולות פשוט להסתיים, והיה בה חלק שציפה לזה... אבל העולם לא כזה פשוט, והדבר הקטן הזה גורם לה להתחיל את גיל ההתבגרות מחדש: בתחילת שנות התבגרותה היא פחדה מעצמה, אבל כעת היא פוחדת מאנשים. והיא מסרבת לתת לזה לגרור אותה אחורה. היא פוגשת את קיית', בחורה בקולג' של אחותה - שעתה הפך גם לקולג' שלה - ששמה זין אחד גדול על העולם, ופחות או יותר מהווה את ההפך המוחלט ממנה בכל נושא. ככל שהן מכירות יותר, ככה היא יותר מסונוורת, יותר מושפעת, יותר... מכורה. ומגיע יום אחד, בו אלה נישאת מעל לרגליה - רק כדי להבין שלפעמים חלומות טובים מכדי להיות אמיתיים. אזהרות: -תכנים מיניים -קללות זוכה בחירת השופטים בthe jasmin awards שנת 2018÷)