אסורה Stories

הייתי רק ילדה לא חשבתי שזה יקרה לי הייתי תמימה לא ידעתי מה הם עושים היום כן ואני לא אתן לזה לקרות שוב הבטחתי לעצמי שאצא רק עם יהודים עד שהוא בא הגבר עם העיניים הכחולות... מעולם לא אהבתי לא רציתי לדעת מה זאת אהבה מבחינתי היא חולשה תמיד סטוצים עד שהיא באה היה לה אופי שונה ויופי בכלל היא הייתה חוצפנית אבל החוצפנית שלי גם אם היא לא רצתה.

הם לא היו אמורים להתקרב. ובטח שלא לרצות זה את זו. דין ואלה מגיעים זה אל זו עם יותר מדי סודות, יותר מדי צלקות מהעבר, ויותר מדי סיבות לשנוא. מהרגע הראשון יש ביניהם משהו שאי אפשר להסביר. כימיה מסוכנת, משיכה שהם מסרבים להודות בה, וכעס שמתחפש לשנאה רק כדי שלא יצטרכו להתמודד עם מה שבאמת מרגישים. אבל הם לא יכולים להיות יחד. לא כשהעבר שלהם עדיין רודף אחריהם. לא כשהזהויות שבנו לעצמם מבוססות על שקרים. ולא כשהאמת עלולה להרוס את כל מה שהם מנסים להסתיר. ובכל זאת, ככל שהם מנסים להתרחק, הם רק נשאבים עמוק יותר זה אל זו. בין שנאה למשיכה, בין פחד לתשוקה, נבנה קשר שאסור להם להרגיש כזה שהופך לאט לאט לאובססיה, ואז למשהו מסוכן הרבה יותר. כי לפעמים האדם שהכי אסור לך לרצות הוא בדיוק האדם שמצליח לגעת בכל השברים שניסית לקבור. והשקר? הוא היה רק ההתחלה.

מייה: עד שהתקבלתי לאקדמיה אף אחד לא יעמוד לי בדרך. עד שהצלחתי להשיג את המלגה הזו לקח לי נצח . ויש לי כבר תוכנית ושום דבר אבל שום דבר לא יזיז אותי ממנה. כך חשבתי עד ש.., התאהבתי בפאקינג מנהל שלי שרק עושה לי בכוונה. אדם: המשפחה שלי נתנה לי תנאים, לנהל במשך שנה את האקדמיה שאמי הקימה , להתחתן ולהביא יורש. ורק אז אני יכול לקבל את הירושה של אבי שנפטר. הכול הלך לפי התוכנית עד שרקדנית פראית וחוצפה לא עזבה את ראשי

מסופר על ״אחים חורגים״ שמתאהבים אחד בשני אבל אסור להם להיות ביחד היי זה ספר ראשון שאני כותבת מקווה שהוא היה טוב🫶🏻