וואטפד Stories

בגדול אני אכתוב כאן כל מיני וואנשוטים (סיפורים קצרים של פרק אחד) (נראלי) כל הזכויות שמורות לסופרים המקוריים ולי :-)

הספר היה ריק, שומם, חסר פרקים עד שב31.7.26 לא ישנתי כל הלילה ומצאתי את עצמי יוצרת עוד ספר כי למה לא שלום חבריי החייזרים! (מי שלא יבין.. עצוב עצוב) אני לא יודעת להרוג! חשוב לומר!👌 אני LIN4U2207, ואני ילדה מאוד מוזרה ומשועממת שמחפשת מה לעשות כל החיים בערך.. אז הינני! וואו לולה איזה מילה טראומטית😁 אז כמו שכולנו יודעים, לכל דבר יש פתרונות וחסרונות- לפעמים יותר יתרונות ולפעמים יותר חסרונות. במקרה שלנו, עם ווטאפד ההחביב, אנו נוטים לכיוון החבורה השנייה, האלה עם היותר חסרונות *צחוק מרושע* וכן, יהיה פה הרבה הייט, כנראה שבין השורות אני גם אספר מקרים שקראו לי בעבר הקרוב כי אני פה אפילו לא שנה יאיי👍 טריגרים: נואו נואו חוץ מזה שאני הייטרית מטבעי.. אולי הייט למאפיה וסמאט בנוסף..🥰 בעיביעייי🎃

אולי יום אחד יהיה לי כוח לעצב כריכה

טיפים יותר טובים מהספר הקודם! (כנראה, הקודם היה גרוע.)

לפני עשרות שנים, כמאה ארבעים ושבע אנשים תמימים מחמישים ושתיים ארצות שונות על ידי קבוצת מדענים בכוונה להחדיר בהם כוחות על-טבעיים ולהשתלט על העולם. והם היו מצליחם, אלמלא הוא הופסק בשל נסיבות לא ידועות. סוי לא ציפה שליום הולדתו האחת עשרה הוא יקבל במתנה כרטיס רכבת למחנה קיץ. בסופו של דבר, זה רק מחנה קיץ, לא משחק מחשב או טלפון חדש כמו שבאמת רצה. הוא לא ידע שהמחנה הזה ישנה את חיו ואיך שהסתכל עליהם לנצח.

הכותרת, דא🙄🫶

איימי קטלאריס. נערה יהודייה בת 17. בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוריה החליטו לעזוב את ישראל. לתמיד. חוץ מהמלחמה הענקית בישראל, איימי מנהלת מלחמה פסיכולוגית במוחה. מה היא יכולה לעשות כדי לעזור? מה אפשר לעשות בחו״ל כדי לעזור בישראל? איימי חושבת שבישראל זה נורא. אבל היא שכחה לרגע מהאנטישמיות. הסיפור מספר על נקודת המבט של איימי ועל ההתמודדות שלה כיהודיה בחו״ל. גם מפני האנטישמים וגם מפני החוסר אונים שהיא מרגישה ביכולת לעזור לשאר היהודים. תקראו ותהנו🩶