avishag07
מיה:
אני מיה, ילדה בת 16. אני גרה עם אמא שלי(44) ואח שלי הקטן(12). לאמא שלי קוראים אמילי ולאח שלי טיילר.
עד לפני שנתיים גרנו עם אבא שלנו. היינו משפחה מאושרת, לא היה חסר לנו כלום. אהבנו אחד את השני כל הזמן וכמעט ולא רבנו.
אבל מאז שהוא מת מתאונת דרכים, טוב לא הרבה השתנה אבל כן היה חסר משהו. אותו. את הצחוק והשמחה שהוא הביא לבית.
אחרי זה עברנו לעיר חדשה. אמא שלי רצתה התחלה חדשה, היא חשבה שזה מה שיעזור לנו להישאר ביחד.
הצטרפתי לבית ספר, הכרתי חברות חדשות והרגשתי שמצאתי את מקומי.
אבל אז מישהו חדש הצטרף לחיים שלי, אמא שלי הכירה מישהו והחליטה שהוא יעבור לגור איתנו. לבן זוג שלה היה ילד, ולא סבלנו אחד את השניה. מצד אחד הרגשתי שאני הורסת לאמא שלי את האושר ואת הזוגיות שלה. הרי מגיע לה להיות מאושרת. אבל מצד שני כעסתי עליה שהכניסה אנשים חדשים לחיים שלנו דווקא שלא היינו צריכים.
אבל אז משהו השתנה.....
קול:
אני קול, בחור בן 18. אני הייתי בן יחיד כל חיי. אמא שלי נטשה אותי שהייתי בן 8 ומאז אני עם אבא שלי.
מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי רוגבי. טוב, טכנית ירשתי את הכישרון מאבא שלי שאהב להזכיר לי כמה הוא היה טוב וכמה אני צריך להיות יותר טוב ממנו. מצד אחד זה עודד אותי להצליח ולהראות לעצמי ולו שאני יכול, מצד שני הלחץ הרג אותי מבפנים. כמובן שלא י