ספרות Stories

A fanfic about the hunger games. Here's a taste: 16 years old. That's my age. 100th. That's the number of the hunger games this year. I never really understood why they got recontinued. After the death of the mocking jay, it seemed as if they weren't so bad. Katniss wasn't there anymore, with her scars and husband to remind us of the terror she, and all other tributes had to face. At least that's what I've been told. I don't think it was about Katniss. Yes, she was the symbol of the revolution. The mocking jay. But revolutions are not just about the symbols. They are about memory and reason. I blame the capitol, and all the districts. They knew that after her death the silence would return. They knew that with science, comes return. And that's why I am right now standing in a big crowd, scared to be selected for a tribute. ___ info: Peeta's second niece is getting elected as tribute. What will happen to her in the games? Will she be the new Katniss, the new mocking jay, the winner - or a loser?

Dystopian, psychological horror, mystery short story inspired by Dissociative Identity Disorder. Chapters are titled by times, starting in the present, then to the future and back to the present.

קטעים קצרים

היא רק פתחה דלת. הוא החליט שהיא שלו. אלה וינשטיין, סטודנטית רגילה לתקשורת, לא תכננה להיתקל בערב אחד בגברים חמושים סביב שולחן מאפיה, בתוך בניין נטוש בדרום תל אביב. אבל כשהיא נכנסת בטעות לפגישה סודית של אחת ממשפחות הפשע המסוכנות בארץ - חייה משתנים ברגע. דנטה מורנו, יורש שקט ואכזר של אימפריית פשע ישראלית-איטלקית, מחליט להשאיר אותה בחיים - בניגוד לכל הכללים. אבל החיים תחת חסותו הם לא חיים בכלל. היא חטופה, חסרת שליטה, מוקפת באנשים שלא מהססים ללחוץ על ההדק. ולמרות כל מה שהיא יודעת - היא נמשכת אליו. אל העיניים הקרות. אל הקול הנמוך. אל המגע שלו, שאסור לה להרגיש. וכשגבולות מתחילים להיטשטש בין האויב לאהוב, אלה מגלה שהלב שלה עלול להיות מה שבאמת ייהרס. כי בממלכה שלו - אהבה היא חולשה. וחולשה... נגמרת בדם.