הומור Stories

רוצים להכיר אותי? רוצים להפתיע אותי ביומולדת?(חסר לכם אם לא) רוצים לפתוח עליי תיק פלילי במשטרה? הגעתם למקום הנכון! כל הפרטים... עליי!!!!! עם תמונות מה אנחנו ב 2024?

"מה את עושה?" שאל מגנס. "שום דבר נורמלי" עניתי, עדיין שקועה בניסיונות. "ומה קייטי עושה?" שאל מגנס שוב. "מנסה להנדס-" פתחה קייטי. "אז כבר לא מתחשק לי כל כך לשמוע." קטע אותה מגנס. "היי, זה לא היה נחמד!" צחקתי. "תתמודדי." מגנס זרק עליי בלון. אני יודעת שזה רק בלון, אבל זה הפך לי דף בספר. "למה? אני גם ככה דיסלקטית!" קראתי בכעס - צחוק. "לא, את פשוט הפיכתספריםטית." ענה מגנס. "מה זה אומר?" שאלתי בבלבול. "התשובה המקוצרת," אמרה קייטי. "שהספר שלך הפוך." ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ אז... טיפה היכרות: מגנס, קייטי וטאנה חיים את החלום! רק... אם החלום היה סיוט, עם שד ענק ששמו... בית ספר.

16 ילדים חמודים בלהקה מתמודדים בעיות קיצוץ ובעיות יומיומיות בחברה ובחיים עצמם.

אם חשבתי שכיתה יא תהיה גרועה אז לא חשבתי מספיק.

תקציר עלילתי: בבית ספר תיכון קטן שבו כולם מתנהגים כאילו הם בכיתה ללימוד תיאטרון, גופה נמצאת בתוך ארון של כיתה נטושה - כשעליה כתוב בטוש: "אתם הבאים בתור. חייכו למצלמה." וכשאני אומר "אתם", הכוונה היא לחבורה הכי מבולגנת בתיכון: - נער עם חיוך מזויף יותר מהציונים שלו ונטייה להיעלם לשעות בלי להסביר לאן - בת להורים מטורפים עם טיקטוק אפל ודיבור בגובה עיניים עם שדים פנימיים - אקס עם קראש שלא עבר (כי האהבה לא מתה, רק מעלה עובש) - ילדה שמנהלת קבוצה סודית בטלגרם בשם "מי כבר התחרפן השבוע" - ומתוסבך אחד עם ציטוט של ניטשה על המצח, כי ברור שצריך לפחות אחד הם לא חברים. הם לא רוצים להיות. אבל עכשיו הם היחידים שראו את ההודעה. והם היחידים שמבינים - הרוצח לא סיים. כי מישהו מחליט להפוך את התיכון שלהם למשחק בריחה אחד ארוך מדי, והפרס? לשרוד. אבל כמובן, יהיו גם קצת נשיקות, קצת בכי בלילה, קצת בגידות, וקצת יותר מדי בדיחות אבא לא במקום. ⸻ וייב כללי: - משפטים כמו: "זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהוא מצא גופה. אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שהגופה לבשה את הסוודר שלו." - דמות שאומרת: "אני לא עצוב, אני פשוט בתפקוד גבוה של מוות פנימי." - סצנות מדורה, ריבים שמתחילים בגלל פיצה ונגמרים בהודאות מטלטלות - רצח. דם. חיוכים. נשיקות. דמעות.

יש לי הרבה ספרים ליצור אז הספר מוקפא פה תוכלו לראות מימים ובדיחות של: פרסי ג'קסון, שומרת הערים האבודות ועוד

היא עוקצת אותו בלי לעצור. כל משפט שלה אמור להרחיק אותו- אבל איכשהו זה רק מושך אותו יותר. אבישג לא מתרשמת מעמית, ועמית? הוא ממש לא מתכוון לוותר. ספר המשך ל״המשמעות שלך בחיי״- אבישג ועמית. ממליצה לקרוא קודם את הספר הראשון, אבל ממש לא חובה. קריאה נעימה (;

"את יפייפה. וחכמה. ולגמרי מסננת אותי. זה למה את לגמרי הטעם שלי." הסטתי את מבטי, הסומק בוער בלחיי. "סליחה, מה אמרת?" "אמרתי שאת אידיוטית. וילדותית. ולגמרי מסננת אותי. זה למה אני שונא אותך." ** רומנטיקה בקולג', בעירה איטית, מאויבים לאוהבים