מותחן hikaye

הסיפור "לילה מפחיד" מספר על רמי, נער שמתחיל להרגיש שמשהו מוזר קורה בביתו בלילות. מה שמתחיל כמבט מסתורי מאדם שעומד בחלון של הבית ממול, הופך במהירות לסיוט אמיתי-רעשים בבית, תחושה שמישהו עוקב אחריו, ודמות שלא מפסיקה להופיע. כשהוא מגלה שלפניו גר בבית אדם אחר שנעלם לאחר שסיפר בדיוק את אותו סיפור, רמי מבין שזה לא דמיון. הוא מחליט לחקור לבד, אך ככל שהוא מתקרב לאמת, הסכנה מתקרבת אליו יותר. הסיפור משלב מתח, פחד ומסתורין, ומוביל את הקורא לתוך עולם שבו אי אפשר לדעת מה אמיתי-ומי באמת נמצא בחושך.

ג'ייק רק רצה עבודה. משהו פשוט. שיביא מספיק כסף כדי לסגור את החודש ולהפסיק להרגיש כישלון. אבל כשהוא מוצא מודעת דרושים מסתורית שמבטיחה שכר עצום על תפקיד "שמירה פשוטה", חייו הולכים להשתנות. בלי לדעת, הוא מתקבל לארגון חשאי שמסתיר את הסכנות הכי גדולות בעולם - קרן ה־SCP. הוא רק רצה לשבת בלילה ליד מצלמות ולשתות קפה. במקום זה, הוא מוצא את עצמו רץ במסדרונות אפלים, פוגש יצורים בלתי־אפשריים, ונלחם בפחדים הכי עמוקים שלו. ככל שהוא עולה בדרגות הארגון, הוא מגלה שהאמת על הקרן... הרבה יותר מסוכנת ממה שנראה. והפחד? הוא רק ההתחלה.

בל במשך 12 שנה היה לי קראש על הילד הכי פופולרי בבית ספר,אלכס. הייתי מעריצה אותו מהצד מה שנקרא, אבל ביום האחרון ללימודים שלנו החלטתי לעשות משהו שישנה את כל... אלכס כל החיים שלי הייתי הילד הפופולרי תמיד מוקף בחברים אבל אני תמיד הרגשתי שחסר לי משהו בחיים, ביום סיום לימודים שלנו זה קרה והבנתי מה היה חסר לי בחיים או יותר נכון מי.

אליאנה הבת 18 היא הנסיכה של ממלכת למנור, היא ודילן מכירים מאז שהיו ילדים ומאז הקשר המשיך, הם לא ראו אחד את השניה מאז שהיא הייתה בת 16 והוא 17. עד שנפגשו שוב, בתחרויות השנתיות של אבירי לגיון המלך.

‏ <מקום שני ברומנטיקה> 19.12.25 <מקום ראשון באלימות> 19.12.25 היי, אני היילי ‏סתם עוד ילדה רגילה שיש לכם רגילים , אבא מתעלל, אמא אלמנה, בת יחידה, וחובבת מוות ‏כמו כל נערה וילדה בערך לא? ‏אז זהו שאותי תפסו ואני עכשיו נמצאת בכלא אבל אתם בטח שואלים איך הכל התחיל? ‏איך נכנסתי לכלא ? ‏למה נכנסתי לכלא ? ‏קרה משהו לפני ? ‏ עד כמה החיים שלי היו אומללים? ‏אז זהו , אם לא גייק הייתי נורא בודדה לא הייתי מודעת לערך שלי ולמה אני מסוגלת לעשות נכון? ‏או שבעצם עד שמייקל בא שהציל אותי מכל הרוע שעשיתי? או שבעצם- רגע את זה אתם תצטרכו לגלות לבד ~מומלץ מגיל 15~

בין כיתת הלימוד לסיפורים האישיים שמסתתרים מאחורי כל פנים, הם מצאו את עצמם נפגשים. הוא, המורה הקשוח והמרוחק, היא - סטודנטית עם סוד עמוק שמאיים לצוף. כל שיעור הוא סיפור חדש, כל מבט מעורר מחשבות שלא ניתן להחביא. הם לא אמורים להיות שם, קרובים כל כך - הוא מורה, היא תלמידה. אבל משהו קורה כשהשיעורים הופכים לשיחות אישיות, כשהקירות ביניהם מתמוססים. היא ניסתה להתרכז, הוא ניסה להתמקד. אבל כל אחד מהם יודע - שום דבר לא הולך להישאר ככה. לא כשהם נמשכים לעמקי הסודות שהסתירו כל כך הרבה זמן

קטע מהספר- רומאו... תעצור״ הוא מתעקב על כל נשיקה ״את גורמת לי לאבד עשתונות״ הוא אמר בקול צרוד מניף את נשימתו החמה על צווארי , גורם לי לצמרמורת. הוא מניח נשיקה ממש מתחת לאוזני ויצאה לי גניחה קטנה בלי קול הוא שם לב לזה והתחיל לנשק את האזור הזה עוד ואני נושכת את שפתיי בחוזקה מנסה לא לתת לגניחה לצאת. הוא התחיל למצוץ לי את הצוואר וואו זה הרגשה מדהימה ״רומאו בבקשה תעצ..״ זה אסור אסור לנו לעשות את זה אני דוחפת את חזהו קלות וזה לא מזיז לו. ״רומאו...״ אני נשברתי וגנחתי את שמו וזה רק דירבן אותו יותר הנחתי את ידיי על גבו מלטפת אותו. ״את שלי.״ הוא אמר בקול צרוד בין הנשיקות ואני הינהנתי ״רק שלי.״ הוא משאיר שובל נשיקות חמות על קו הלסת שלי. תמיד אמרו שהקאפו הוא איש אפל קר ועם רוע טהור ושהוא לא יכול לאהוב אף אחד. הוא היה חסר רחמים הרג מבלי לחשוב פעמיים. ועליה תמיד אמרו שהיא ילדה תמימה שקטה וביישנית בואו נראה אם תמיד מה שאומרים נכון... -מכיל קטעים מיניים התעללות חטיפה מוות ואלימות

חשבתי שאני טובה בזה - להסתיר. להסתיר את הצעקות, את הסימנים, את הלילות הארוכים שבהם אני נרדמת עם כאב בגרון ודם מתחת לעור. במקום שבו הכול מבריק, הייתי הסדק היחיד, ולאף אחד לא באמת אכפת... חוץ ממנו. אית׳ן. החבר של איידן. השקט. זה שיושב תמיד מהצד, מעשן סיגריה ושותק. לא הייתי אמורה להרגיש איתו בטוחה. לא הייתי אמורה לרצות להישאר. אבל בכל פעם שאני מתפרקת - הוא שם, והוא היחיד שרואה אותי באמת. היא לא ראתה אותי. לא באמת. בשבילה הייתי "החבר של איידן", עוד קול ברקע במסיבות ובחבורות צפופות. אבל אני ראיתי אותה. כל פעם שהיא צחקה חזק מדי, הלב שלי התכווץ. כל פעם שהיא הגיעה עם שרוולים ארוכים בקיץ - ידעתי. וכל פעם שהיא התרחקה מהעולם, הרגשתי שזה שורף לי בנשמה. הייתי אומר לה שהיא לא לבד. הייתי אומר לה שהיא יכולה להישען. אבל כשאתה אוהב מישהי שבורה - אתה לומד לחכות. עד שהיא סוף־סוף מסתכלת עליך באמת